על הנבואה (מתוך ספרו ההולך ונכתב)

ב"נבואה" אני מבין רגע של בהירות שכלית כה גדולה, עד שהיא מאירה את סביבותיה באור יקרות, ובכך חושפת מקומות חבויים, בנפש או בעולם. כלומר, המצב-כמות-שהוא-עכשיו מתברר לו, לנביא, והאמת מתגלה.
דיון:
א) נבואה חייבת לתבוע מעשה. אם דבר הנבואה נאמר באופן כללי, לא מחייב, נימוסי, הרי שהוא איננו דבר נבואה, אלא דעה שהתאחדה לרגע עם האמת. זוהי דעה ככל הדעות, ואין לה משקל גדול יותר מלכל דעה אחרת, שגויה ככל שתהיה.
ב) המעשה הנדרש הוא לתקן את הטעון תיקון על פי דבר הנבואה.
ג) הנבואה איננה בהכרח מצב אקסטטי, ואיננה קשורה בהכרח לידיעת העתיד.
ההכרח הוא זה: בזמן הנבואה יודע הנביא את האמת.
לידיעה זו, כמו לכל ידיעה, יש תולדות. הנביא יכול לבטא את התולדה, (למעשה הוא חייב לבטא אותה) באחת הדרכים הסלולות לפניו. אם הוא כותב, הוא יכתוב אותה, ואם הוא פסל, הוא יפסל אותה, ואם הוא משורר, הוא ישורר אותה. אבל היא תהיה חייבת לצאת אל האור. ברור מאליו שהוא עשוי לבטאה גם בדרכים שאינן סלולות לפניו. אבל הבאת דבר הנבואה אל העולם היא חיונית, כי בדומה למים, או למזון, נבואה שעומדת מבאישה ומתקלקלת. היא נרקבת בתוך הנביא, והוא נכנע לרקבון, תחת שיכנע לאמת. הכנעות לרקבון מסתיימת תמיד במוות. נביא הבוגד בשליחותו איננו מבין כי הוא כלי להעברת האמת, וכי היא חשובה ממנו. הוא מעמיד את נוחותו לפניה, את פחדיו, את חייו הקטנים, המוכרים לו זה כבר. עליו להניח לכל אלה, ולשאת את משאו.
דבר זה קשה הוא עד מאד.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על על הנבואה (מתוך ספרו ההולך ונכתב)

  1. twoman הגיב:

    יותר משזה קטע מספרי, זה שריד ממקום אחר.
    אבל רציתי אותו כאן. הוא די בהיר,
    הוא עוזר לי להיות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s