נוסטלגיה

לא נוסטלגי בכלל.
מתגעגע, זה יותר מדויק.
וזה, מה שהיה עכשיו, בשוק, אחרי כל כך הרבה זמן,
שני עולמות שוב חוצים זה את מסלולו של זה.
מתחשק לך לתת בעיטה בישבן של אלוה, ולבקש ממנו להפסיק להתערב.
לא,
זה לא כל כך נורא,
אבל זה מדגיש כל כך את ההווה,
את הכאב,
את הפרידה
העכשווית.
תודה אלוהים. תודה.
תוד(ע)ה.
________________________________________________________________________________________________
עקדת  יצחק, היא,
ככל הנראה,
הסיפור השלם ביותר
שאי פעם
.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s