שבת וישב

1.
וישב.
 כמו בכלא. יוסף יושב בכלא.
2. 
כלא קרוי גם בור.
יוסף נזרק אל הבור.
3.
היא מנסה לפתות אותו.
הוא לא מתפתה.
הוא הולך לכלא.
4.
 יהודה, אחיו, גם כן לא  מתפתה.
הוא מזיין.
זונה, אמנם, אבל מזיין.
רק לאחר מכן הוא מבין שהיא איננה זונה.
לא היתה בזה קדשה.
לא היתה בזה קדשה.
כתוב פעמיים.
אבל חשוב להבין. הוא לא מתפתה.
הוא בא לזיין.
5.
חלומות חלומות.
של יוסף,
של שר המשקים, של שר האופים.
6.
מחשבות שווא.
של ער,
של אונן,
של יהודה.
7.
הפרשה עניינה ההבדלים שבין
משיח בן יוסף
לבין
משיח בן דוד.
אפרים או שלמה/אמנון/אבשלום/אדניה/התינוק שמת בגיל שבעה ימים.
כלומר, הפוטנציאל לפריון
לעומת הפריון.
שניהם צריכים להיות שם.
8.
אפשר לעשות מעשה טוב בלי כוונה.
אפשר לעשות מעשה רע בלי כוונה.
אפשר להתכוון להיטיב בלי מעשה.
אפשר להתכוון להרע בלי מעשה.
שני האחרונים,
אין בהם ממש.
הם רק פוטנציאל. רק רוח. בלי גשם.
נשיאים ורוח וגשם אין. (משלי).
זה לא רציני, כמעט.
אבל זה חשוב. חשוב מאוד אפילו.
9.
מה חשוב  מאוד?
שבסיסו של מעשה תעמוד כוונה טובה.
תפילה בלא כוונה, אומרים גדולי החכמים,
איננה תפילה.
10.
ברור מאליו, כמובן, שאנו נעדיף את המעשה הטוב,
גם אם אין מאחוריו כוונה טובה.
אבל זה רק בגלל חולשתנו כבני אדם.
עלינו להתגבר על הרצון העמוק להרוויח ממעשה טוב שלא עומדת מאחוריו כוונה טובה.
בדיוק כפי שעלינו להתגבר על הרצון העמוק לכעוס על מעשה רע, שבסיסו נטול כוונה רעה.
11.
עלינו לכוון.
ואז לעשות.
12.
יהודה לא התכוון להיטיב.
אבל יצא מזה משיח.
13.
יוסף לא התכוון להרע (לאחיו, לאדונו המצרי).
גם  מזה יצא משיח.
14.
עכשיו, משנעשו המעשים,
בא התפקיד שלנו.
15.
תפקידנו לכוון ולעשות.
16.
הבור ריק אין בו מים.
(אזכור קצר לכבוד חנוכה).
17.
יתו"ם. יפה תאר ויפה מראה.
זה יוסף. כמו אמא שלו, אגב – "יפת תאר ויפת מראה".
תואר זה מוסלמים. (99 שמות האל הם 99 שמות תואר. אל והאב, למשל – המעניק)
יפה זה נוצרים." יפת אלוהים ליפת".
מראה זה נבואה. "ומראה ולא בחידות".
18.
כלומר, למי שלא עוקב, שזה בעיקר אני (סתם אחד),
הפרשה היא על ההבדלים בין המשיחים
העתידים לקום בעולם.
לא הבדלים. איפיונים שונים להם.
אבל הם אחד.
הם אותו ענף. הם אחים.
אחים זה מלשון אחוי. אחים מאחים שברים. אחיות מאחות שברים.
לאחות זה להפוך דבר שבור, מפוצל, מפורד, פצוע
לשלם.
לכן עלינו להתבונן היטב באחינו שלנו, הפרטיים.
הם מרמזים לנו על האחד שאנחנו.
מה מרמז לנו אח מת, אחות מתה?
זו שאלה קשה וכואבת.
איך להתאחות עם המוות? כיצד זה ייתכן שהמוות משלים אותי?
כיצד זה ייתכן?
19.
איבדתי את המניין.
אז מה?
600.
יהודה. מה כל הסיפור הזה עם יהודה?
ייבום?
הייתי מקלל כאן, אבל לא בא לי לקלל.
שום כלום. זה רק עיסוק צדדי.
אמונה. אמונה. אמונה.
שזה כמו לכתוב
אמת. אמת. אמת.
טוב, זה העסק של כל התורה, הנביאים, הכתובים.
אבל מה בתוך האמונה/אמת?
זו שאלה מפצלת. אין בתוך האמונה/האמת
דברים לעקוב אחריהם. אין פיצול ופירוד.
יש אמת.
למשל:
2=1+1 
מה יש בזה?
כלום.
זו האמת.
אני  חוזר:
זו שאלה מפצלת. ולכן אין לה מקום כאן.
יש לה מקום על ההר בירושלים, או על הגבעה שם. או על הגבעה שבכאן.
זה לא מעניין את ה. לא בא לי לקלל.
אבל זה טחינת מים.
אם כי אני יודע לשתות מן המים הטחונים, מבלי להפגע.
אתם לא.
אל תשתו מן המים הטחונים. זה יפגע בכם.
גם אני שותה במשורה.
כי משורה היא מכשיר במעבדה.
ואני ילד מבחנה. או אקווריום. אמא שלי אמרה לי.
במבחנה.
3984.
חרגנו קצת מן הפרשה.
נחזור.
3984.411.
בכל מקרה. מה בין משיח בן יוסף
למשיח בן דוד?
מה בין 566  ל-
424?
זה די ברור:
132.
וזה מה?
תאריך? עינב?
קלב (שזה לב בערבית)?
אסלאם? הצלבה?
האם שני האחרונים

עומדים בין שני המשיחים?
האם ישו היה משיח בן יוסף?
האם היה משיח בן דוד?
האם היה אלוהים עצמו?
זוכרים את דוגמה (בן אפלק, מאט דיימון, והאחרים, ברחו לי השמות)?
מה עושים שם החברה הטובים?
הם הורגים את אלוהים, הכלוא בגוף של זקן שהוכה בידי בני השטן.
בכך הם מצילים את העולם.
מה עשו היהודים לאלוהים על פי המיתוס הנוצרי?
הם הרגו את אלוהים.
בכך…
עשו מה?
80002^12.
(זה סמל של חזקה)
(BB1000 זה מספר גדול בהרבה. גם BB85. אבל בשביל זה צריך פוסט נפרד.
ואתם צריכים להיות פתוחים למושגים שאתם סגורים בפניהם.
קשה לדעת כל כך הרבה פרטים. טוב לכם לא לדעת. באמת).
הפרשה. הפרשה. אתה זוכר?
כן, זוכר.
חגגנו לאחי יום הולדת 30.
לפני כן התפללנו, והמתפללים היו על קוצים.
עצבים בבית הכנסת. כמו יציע מזרחי בפנדלים, כשעומדים להפסיד.
אחר כך נסעתי הביתה.
לא עצרתי במקומות שאסור.
לא עשיתי כלום.
הכל כבר מת.
מה יש לעשות?
אחר כך פרעה חולם.
אבל זה בשבוע הבא.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שבתות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על שבת וישב

  1. תומר הגיב:

    אוי, תענוג. איזה יופי.

    רק דבר קטן: אתה כותב:
    "ברור מאליו, כמובן, שאנו נעדיף את המעשה הטוב,
    גם אם אין מאחוריו כוונה טובה.
    אבל זה רק בגלל חולשתנו כבני אדם.
    עלינו להתגבר על הרצון העמוק להרוויח ממעשה טוב שלא עומדת מאחוריו כוונה טובה.
    בדיוק כפי שעלינו להתגבר על הרצון העמוק לכעוס על מעשה רע, שבסיסו נטול כוונה רעה."

    לדעתי אין דומה הרצון העמוק להלל (או להרוויח) ממעשה טוב לרצון לכעוס על מעשה רע (שניהם ללא כוונה מאחוריהם). כלומר, הם דומים כמובן על פני השטח, ואולי אפילו זהים מבחינה עקרונית, אבל נדמה לי שאתה שוכח דבר אחד: יש אלוהים.

    מכיוון שיש אלוהים הטוב אינו שווה לרע, אלא עליון עליו. זה מה שמבטיח קיומו של אלוהים. זה פ-י-ר-ו-ש-ו של קיומו של אלוהים. העולם אינו שדה קרב שבו נאבקים הטוב והרע וביניהם הנייטרלי. לא ולא. העולם הוא כולו טוב. נכון, יש בו, כן, איזה כמה גרעיני דין, אעפס שנתפסו להם בקליפות שיצרו מראית פנים של רע, אלא באמת אין זה רע ממש, כי אין רע ממש, כי מלוא כל הארץ כבודו וכו'.

    לכן יש לברח על מעשה טוב גם אם אין מאחוריו כוונה. כי הוא ממשיך את הכיוון הכללי של טוּב שהעולם מתקדם אליו (ויוצא ממנו וכבר הוא). לעומת זאת, נכון שאין לכאוס על מעשה רע ללא כוונה.

    ככה תמיד: לעזור לטוב ולוותר לרע. לשמוח מהטוב ולהעביר את הרע. אלה לא שני צדדים שווים. הטוב הוא אדם בוגר. הרע הוא ילד קטן.

  2. twoman הגיב:

    נכון. אני מסכים. אבל אני לא שוכח שיש אלוהים.
    והסוף שלך, עם הילד הקטן, מדבר אלי כה חזק, כי נפלתי בקטנות.
    ותודה.
    תענוג שאתה קורא אותי.

  3. תומר הגיב:

    תגיד, זה יהיה בסדר אם אשים איזה לינק לבלוג הזה עם המלצה בבלוג שלי?

  4. twoman הגיב:

    אחלה.
    לילה טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s