לעת עתה זה

12:57 
ב"סוד" אני מבין את נטייתה* של האמת לטעת** את עצמה בנו, ובכל הסובב אותנו.
דיון: הסוד נחווה רק עם גילויו. כלומר, בעודו סוד, אין אנו יכולים לדעתו, ומשאנו מגלים אותו, אנו יודעים אותו. רק שאז אין הוא בגדר סוד, שהרי הוא התגלה.
לכן רק עם מותו של הסוד (גילויו, הוצאתו מידי עצמו), אנו מעניקים לו חיים. דבר זה מתבטא בנו בהתפרצות של שמחה, הלא היא שמחת הגילוי.
גילוי (לשון גיל ושמחה) איננו אירוע של לחישה על אוזן, של העברת מידע מאיש לרעהו. זהו אירוע של בהירות פנימית גדולה, החושפת את הדברים כשלעצמם, מבלי תיווך תרבותי-אנושי כזה או אחר. זהו אירוע שבו שכלנו הפרטי משיק לשכל הכללי, או שכל אלוהים. נקודת ההשקה בין השנים היא למעשה איחוד בין השכלים***. דבר זה הופך את השכל הפרטי לעשיר יותר, כלומר קרוב יותר אל האמת.

* על המלה נטייה: אין הכוונה לנטיית לב, הרומזת על העדפה כללית, אלא נטייה קבועה – כזו המתקיימת תמיד. למעשה זהו יושר (שהרי המלה נטייה מרמזת על עקמומיות). זהו האופן שבו פועלת האמת. היא נמצאת בכל הדברים.
 לכן, ייתכן שעלי לכתוב: ב"סוד" אני מבין את התנוצצות האמת בנו ובכל הסובב אותנו.
הגדרה כזו תאפשר לי לכתוב כי גילוי הסוד הוא חיבור של הניצוץ הפנימי (האמת הנטועה בתוכנו), לניצוץ החיצוני (האמת הנטועה בדברים), ועל-ידי-כך להמשיל את גילוי הסוד להגברת האור הכללי, כך שניתן לראות הדברים כשלעצמם. ובכל זאת אני משאיר את ההגדרה על כנה, כי היא מאפשרת לי לדון באופן מסויים, ולהעיר באופן מסויים, וליצור חיבור שלם יותר ובהיר יותר מאשר ההגדרה השנייה לבדה.
** על המילה לטעת: היא חשובה להגדרה מפני שהיא מרמזת על שורש. הסוד נחשף כשאנו יורדים לשורש הדברים, ומגלים את החיבור העמוק ביניהם. דבר זה לא מתאפשר כאשר אנו עומדים על פני השטח, מדשדשים בבּוּרוּתנו, בהמצאותנו, באשליותנו.
*** זהו איחוד מקומי, לא שלם – כלומר הוא מתקיים רק בנקודת ההשקה. לאט לאט, ככל שנלך ונגלה עוד ועוד סודות, תלך ותגדל מידת החפיפה בין השכלים (הפרטי והכללי), עד שלא יימצא עוד הבדל ביניהם. (לעצמו: אני רואה כאן אופק אירועים או מסה קריטית או נקודת אל-חזור, שמהם והלאה הולכים ונגלים הסודות מאליהם, והשכל הפרטי נטמע בשכל אלוהים).
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על לעת עתה זה

  1. twoman הגיב:

    – סתום.
    – סתום אתה.
    – אתה תסתום. אתה מגלה סודות. אתה מגלה את מה שעומד מאחורי הסודות.
    לעשות אתה יודע?
    – אני לא כל כך טוב בלעשות, אני טוב בלהבין. הרי קוראים לזה הרווח שבין ההבנה לידיעה, ואני מנסה לעבור מן ההבנה אל הידיעה.
    אל תכעס כל כך.
    אתה סותם אותי אחרי כל פוסט.
    אני מבין שאתה כועס. אני מבין שאתה מאשים אותי בזה שהיא הלכה.
    אבל אין לזה עוד מקום.
    אם תעזור לי לשאת את הכאב, נוכל להמשיך הלאה יחד.
    אם תגרור אותי מטה, אנו נשתכשך בכאב, ולא נצא עוד זמן רב. אני יודע שאתה אוהב את זה, אבל באמת אין לזה מקום. היינו שם.
    – סתום. סתום סתום סתום סתום סתום.
    – אתה חייב לצאת מזה.
    – אני בדרך לצאת. תן להתענג על הכאב עוד קצת. סתווווום‏, נבלה, סתווווםם!!!!!
    הנה, אני הולך איתך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s