היא ואני (ערב שבת בא)

1.
היא צלמת הפפראצי של עצמה. 
עוקבת אחרי כל תנועה שלה,
מחטטת בפחי הזבל של הנפש ושל הגוף,
מתעדת כל יציאה שלה,
כל מחזור,
כל מחזר,
כל דבר שהיא עושה עולה אל הרשת,
ולכל הדברים היא קוראת בשם אחד:
כוס.
2.
זה די מדהים.
3.
היא חכמה מאד. חדה ומהירת לשון.
אם מעירים לה, היא מיד מתכנסת פנימה לבדוק האם ההערה במקומה אם לאו.
היא מרחפת על פני מקומות רבים בעת ובעונה אחת, לחלקם מתקנת פה, ולחלקם מעירה שם,
אינה פוחדת ממחלוקות וממלים חריפות כשצריך, ומלאה רוך וחיבה במקומות אחרים, כשצריך.
לעולם איננה מתנצלת על עצמה. כך היא, וזהו.
אין איש אחד בעולם כולו שיכול לאלפה, להכילה, להכניעה.
מלבדי, כמובן.
היא, בעיני אנשים רבים, אישה גדולה.
4.
וכולה צעירונת בת שלושים.
אבל באמת היא הרבה יותר מזה, ואין לה גיל זמני (כלומר מניין של שנים)
מאז נולדה,
אני חושב.
עוד מעט יום הולדתה. דומה שגדלה באלף שנים.
יפה לראות כיצד אהוביך גדלים.
גם במחיר העלמותם.
5.
יש דברים רבים שהיא אינה מבינה עוד.
מכאן הנטייה שלה למטיפנות.
אני מבין את הדברים הללו.
אבל אני אינני יכול להסביר לה, משום שאין אנו מדברים עוד.
כל כך פרוזאי.
6.
אני כבד פה וכבד לשון. אינני חריף ומהיר מענה.
זה לא מפריע לי כל כך. אינני רואה בזאת חולשה.
להיות מהיר מענה, דבר זה אינו מענייני כלל.
7.
תחת להיות חד מענה ומהיר לשון, יצא שאני יכול לצלול לעומקים גדולים מאד.
עמוק עמוק מי ימצאני?
לבדי כאן בעומק.
בודד,  ופעמים רבות עצוב.
8.
לפעמים אני שמח מאד.
שמחה כה גדולה, כה גדולה.
אני מבטא את שמחתי בדממה.
לעיתים רחוקות אני מוצא חבר לשמוח עמו.
אישה מעולם לא מצאתי.
9.
היה קר מאוד הבוקר.
זה היה נעים.
10. 
היא ואני לא נדע לעולם.
אלה מילותיה האחרונות:
לא.
יכולה.
יותר.
11.
הבוקר, בדרך לעבודה, ראיתי אישה אחת.
יפה מכל יפות.
מהודרת, למרות שהתלבשה רגיל, ונשאה שני תיקי נסיעה.
אני חושב עליה לפעמים.
זה לא יקרה לעולם.
זה לא יקרה.
12. 
הלוואי שאטעה.
אני טועה הרבה.
13.
בֹּא.
בא אלי.
רוצה אישה שתאמר לי
את שתי המלים הללו.
ואבוא אליה.
13.
ואדע.
ואסגור את הרווח שבין ההבנה לידיעה.
אמן.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על היא ואני (ערב שבת בא)

  1. twoman הגיב:

    יש משהו במילה הזאת, לסגור, שהוא כמו סופי ומגביל.
    אבל לא היא.
    לפעמים סוגרים.
    להתכחש לזאת, זה לשקר.
    אנו סוגרים דברים רבים.
    דברים חדשים נפתחים אז.

    עכשיו, לסגור את הרווח שבין ההבנה לידיעה משמעו, במקומות מסויימים,
    לבוא לידי אחוד.
    אחוד משמעו, במקומות מסויימים, לדעת.

    לדעת משמעו לדעת.
    לא להבין עוד.
    לסגור את הרווח שבין ההבנה לידיעה אי אפשר.
    כל עוד יש הבנה יש רווח.

    כשאני כותב
    "ואסגור את הרווח שבין ההבנה לידיעה"
    אני בעצם כותב
    אמות ואקום מחדש, בניין שלם, בניין עדי עד.

    להגיב לעצמך זה קצת עצוב.
    אבל עצוב זה בסדר.
    בסדר גמור.

  2. אמה שם-בה הגיב:

    בא אלי

  3. אמה שם-בה הגיב:

    פעם כתבתי שיר – אתה ואני

    אַתָּה עָף גָּבוֹהַּ.
    אֲנִי מְטַפֶּסֶת ,
    נְאֵחֱזֶת בָזִיזִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
    אַתָּה עָף גָּבוֹהַּ.
    אֲנִי נְאֵחֱזֶת בְּקֶצֶב הַטִּיפּוּס.
    אַתָּה עָף גָּבוֹהַּ.
    מַעֲבָר לִטְוָח הָרְאִיָּה שֶׁלִּי.
    אֲנִי נְאֵחֱזֶת בַּיְּדִיעָה
    שֶׁמֵּעַל הַשָּׁמַיִם יֵשׁ אֲדָמָה.
    כְּשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם תִּפְרֹס עָלֶיהָ אֶת הַשְּׂמִיכָה וְתָנוּחַ.
    אֲנִי אַמְשִׁיךְ לְטַפֵּס
    בַּקֶּצֶב שֶׁלִּי,
    עַד שֶׁאַגִּיעַ לָנוּחַ לְצִדְּךָ,
    מַנִּיחָה אַתְּ רָאשִׁי עַל כְּנָפֶיךָ.

  4. twoman הגיב:

    תודה אמה.
    זה שיר יפה מאד.
    מאד.

  5. פליקר הגיב:

    אוףף… 😕

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s