המוות שלי

המוות שלי הוא ילד בן 12
האוחז באקדח פלסטיק
מעל עיניים יוקדות
משנאה
בשעת אחר צהריים מאוחרת,
ביום חורף קר במיוחד,
עת אני יוצא מפתח ביתי.
לאן אני הולך?
זה לא משנה.
אל המוות אני הולך.
ילד בן 12 מכוון אלי אקדח
ולוחץ על ההדק.
אני עוזב את גופי,
והולך אחר האור הפנימי.
השנאה נותרת לה מאחור.
אינני נושאה עמי עוד.
אני פתוח
לבאות.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s