ערב שבת יתרו

המוות אינו מפחיד עוד.

חברי הוא, חברי הטוב ביותר.

חברי האחרים נטשוני בישימון הצחיח הקרוי

חיים.

אני והמוות מחכים שאלוהים יקחנו אליו.

עד אז

נעבוד, נעשה את אשר צריך עשייה, נלך להלוויות מדי פעם,

נקרא איזה ספר,

נלך לסרטים,

נעבוד.

יום אחד יגיד לי המוות

בא,

הוא קרא לנו.

ואני אבוא.

אבל קודם לכן אומר:

תודה, אלוהים. תודה על החיים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s