ערב שבת תרומה

1.
זה יהיה אחר. אחר יהיה זה.
2.
לידה.
3.
אחרות.
4.
תמיד אחר.
5.
מאסתי בתפקיד.
6.
אם כבר להתאבד, אז בתעופה. פעם אחת לפני המוות, להרגיש את השחרור הזה,
השחרור שלפני השחרור.
7.
לא, לא אובדני.
8.
רק משתעשע ברעיון.
9. 
ברור שזה התחיל ממשהו, שהצית את השרשרת הפנימית שלי שבסיומה שוכן תמיד אותו קול  
הקורא לי בכל העיתים לסיים עם הדבר הזה,
ולנוח, אלוהים, לנוח, סוף סוף לנוח
10.
.
11.
מדהים אותי לגלות שאבדן האמונה לא שינה את התנהגותי.
אני קם, מברך, מתעטף, כורך, מתפלל.
לאף אחד.
12.
פשוט כי צריך.
13.
כן, צריך להתפלל. זה קשה, וזה מחייב, וזה דורש ותובע.
אבל צריך לעשות את זה.
מבלי להאמין.
מי צריך אלוהים כשיש לו סדור, תהלים, תורה, נביאים?
לרגעים, כשאני מתרגז מאד, אני צועק על אלוהים.
אז אני מרגיש אותו חי בתוכי.
כמו ליזום מריבה כדי להתפייס אחר כך.
כדי להרגיש משהו, משהו, כל דבר.
14.
ההתמכרות לרגש.
15.
את פרשת תרומה אקרא באופן הקורא לי להתעלות אל מעל לרגש.
לרומם את רוחי, את בנייני, את משכני.
להניף, להתרומם, להרים עצמי אל על
אל רום מעלה
אל מעל אותו עניין פרימיטיבי מתוק וממכר הקרוי בפי
רגש.
16.
כך אקרא את הפרשה, אם אזכה.
17.
אם לא אזכה אקרא אותה כדי לצאת ידי חובה,
ללא גרם של תשומת לב, ללא שמחה, ללא תודה,
ריק, קליפה ללא תוכן, מת.
18.
כמו כל השבתות האחרונות. שיר השירים, לכה דודי, מזמור שיר ליום השבת,
נרות, סעודות, בשמים. 
איזה שעמום.
ובכל זאת אני מקיים. כי צריך. אין סיבה אחרת.
משהו שאינני מאמין בו ציווה אותי,  ואני מקיים.
ככה זה כשהסתירה אינה מפחידה אותך עוד.
אתה מקיים אותה בחייך.
כמו כולם, האמת.
שלא כמו כולם, אתה מודע לזה.
19.
יש גם כאלה.
פחות מוצלחים.
הם אהובים פחות על חלקנו.
חלק מאיתנו אוהב אותם יותר.
הם ממשיים.
בך ובאלוהים.
20.
רבותי נברך:
ברוך שאכלנו משלו, ובטובו הגדול חיינו.
ובטובו הגדול עוד יותר
נמות,
במהרה בימינו, אמן.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על ערב שבת תרומה

  1. twoman הגיב:

    אני ראשון.
    שני
    שלישי
    רביעי.

    אני רביעי.
    למרות שאני השלישי מבין ארבעת האחים, אני הרביעי.
    השלישי מת בעודו ברחם. הרגו אותו.
    אז אני הרביעי.
    תמיד קראו לי השלישי.
    אבל אני רביעי.
    זה מקור מצויין למבוכה, לפסיחה על שתי הסעפים, לחוסר אוריינטציה פנימית וחיצונית, לטמטום ולקהות חושים.
    מה הפלא, אם כן?
    מה הפלא?
    בין השלישי לרביעי עומד החמשי. ככה זה.
    אין היגיון בדברים.
    אין.

  2. Jesse Niv הגיב:

    הסתירה – האם היא מרגישה טוב לך – או שמרגישה אסתטית? אותם חיים בלי אמונה ומתוך מנהג וצורך – האם זה לא מה שהשתחררנו ממנו – שמה שאותו מי נולד לתוך זה רוצה לצאת , ומי שלא נולד לזה מוקסם מזה?

    ובכלל – מה משקל הקסם מכל זה? באמת ובתמים אני שואל. האם התורה או תורות שונות אינן כמו אשה מדהימה לגבר, או גבר מדהים לאשה (או ברוח התקופה – דבר לדבר, אשה לאשה, אשה לסרדין וכולי), מן כזה סרג' גינסבורג למצוקנים (מצוקן – מושג פתוח להגדרה)

    באהבה

    ישי

  3. twoman הגיב:

    אנשים שנמצאים בלונדון הם משוללי זכויות אחרות.
    אל תטריד את עצמך בדברי הבאי הבאים ממקומות אחרים.
    לך לטיול על התמז.
    לך להית'.
    לך לריצ'מונד.
    אני מתגעגע.

    עזוב אותך.
    באמת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s