שבת תרומה

א.
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
ב.
והיה המשכן אחד.
ג.
איזה יופי זה. המשכן, על פי הכתיבה הזו, הוא משכנו של אלוהים בתוך המקדש.
כלומר, כשאלוהים נמצא בתוך המקדש, אז נקרא משכן. כשלא נמצא – מקדש.
אז מה זאת אומרת והיה המשכן אחד?
זאת אומרת שאלוהים נמצא בתוכנו באופן שווה. שאנו מבינים ואף יודעים
שאלוהים שוכן בחברינו בדיוק כפי שהוא שוכן בנו.
שצלם אלוהים שלנו וצלם אלוהים של חברינו אחד הוא.
שהם ואנו מביעים את אלוהים באופנים שונים, אבל זהו אותו הדבר שאותו אנו מביעים.
ד.
למשל המספר שתיים.
דרך אחת להביע אותו היא לכתוב: שתיים.
דרך אחרת להביעו היא לסמן: 2.
עוד דרך היא: (10-8), שזה גם כן שתיים.
ועוד: 1/2^4 (ארבע בחזקת חצי). גם זה שתיים. אפשר כמובן גם לכתוב
4√. שורש ארבע. שתיים.
עוד: ln e^2. שתיים
עוד: log 100. שתיים. 
יש אינסוף דרכים להביע את המספר שתיים. אבל הן כולן מביעות את אותו הדבר, ותוצאתן של כולן זהה.
דרך ההבעה היא המקדש. היא הכלי שלתוכו יוצק המספר שתיים את עצמו.
אבל מה ששוכן במקדש הוא אותו הדבר תמיד.
ה.
באותו אופן אלוהים, שהוא כל הדרכים כולן, ואף הפכיהן, ואף שלילתן, ואף לא הן, ואף לא דבר וכל הדברים כולם,
מביע את עצמו בכל דרך אפשרית. בחינת "אהיה אשר אהיה".
בכל אופן שבו הוא מבטא את עצמו הוא נוכח באופן שלם וזהה.
גרגיר של חול, אילוח המזהם ימים וחופים, מולקולת חנקן, ירוקת החמור, עצי סקויה, מפעלים לעיבוד בשר, המספר 2, חיות ובני אדם,
בכל אלה שוכן אותו האלוהים בדיוק. ולא זו בלבד, אלא שכינתו בהן היא אחת.
כל אחד מהם מהווה מקדש שונה לאלוהים, אבל שכינתו בהם היא אחת.
ו.
את כל זה לא הבנתי בשבת הזו, שהיתה מאוסה כמו כל השבתות האחרונות.
את כל זה הבנתי לפני כמה דקות, כשחזרתי מהרי ירושלים.
איזה קור שם, אל תשאל.
ז.
בישלתי, 'תפללתי, קידשתי, אכלתי,
עוד בנעורי, הוא כבר אז אמר לי לא.
ח.
לא רק נשים, גם אלוהים דוחה אותי.
ט.
זה דוחה פעיל, ולא דוחה סביל. כלומר, הם (אלוהים ונשים)
מבצעים את פעולת הדחייה. ואילו אני סביל. דחוי.
י.
למשל, אני נמצא עם חברים ונחמד מאד. כולם מדברים וצוחקים ונעים ונחמד.
בתוך החבורה יש מישהי חמודה מאד. היא מסתכלת בך, ואתה בה. אתם רואים את זה.
היא מותק של ממש, והיא צוחקת מן השטויות שלך. אתה מדבר והיא מקשיבה. היא מדברת ואתה מקשיב.
אחלה.
י"א.
אחרי איזה זמן אתה יוצר קשר. ככה, בעדינות.
אבל היא אומרת לא.
זה במקרה הטוב.
במקרה הרגיל היא פשוט לא עונה.
י"ב.
פעם אחת היה קורה, לא הייתי אומר כלום.
אבל זה קורה
תמיד.
י"ג.
תמיד.
י"ד.
אז פניתי לאלוהים. עשיתי לו עיניים, הוא עשה חזרה. היה  נחמד.
התחלתי להניח תפילין, להתפלל, לשמור שבת, כשרות, מצוות.
הכל.
ט"ו.
נתתי לו צלצול.
דחה אותי.
אמר לי: לא.
אמרתי לו: טוב, לפחות אתה לא מהשותקות.
שתק.
אמרתי לו: מה, כולם כן, ורק אני לא?
שתק.
אמרתי לו: למה אתה לא רוצה בי?
שתק.
אמרתי לו: רק אני לא?
אמר: אתה לא. כל האחרים כן. אתה לא.
אמרתי: למה?
אמר: אני לא חייב לך תשובות. תעוף מפה.
אני מתכוונת לזה.
עפתי.
ט"ז.
עוד שבת עברה לה, ואני עוד חי.
העולם יפה, אבל לא הגיוני כלל.
היופי, אין בו היגיון.
מה לו, להיגיון, ולמלים כמו:
"וכפתר תחת שני הקנים ממנה
וכפתר תחת שני הקנים ממנה
וכפתר תחת שני הקנים ממנה" (פרק כ"ה, פסוק 35)?
כלום.
"למה לחזור על כל דבר ארבעים פעם, אם אפשר אחת". כך אומר ההיגיון.
אבל האהבה אומרת:
"זה כל כך יפה".
היא אומרת:
"אני רוצה אותך".
היא אומרת:
"אתה מאיר אותי. אתה מעיר אותי. איש אהוב".
היא אומרת כל מיני דברים יפים וטובים.
י"ז.
שבת תרומה  יצאה לה. עכשיו לילה, אור יום ראשון הולך ומטפס לאיטו במעלה
הכדור, מחליק על גביו מעדנות מצידו האחד. בצד האחר, בינתיים, הולך ודועך אור
שבת תרומה, התשס"ח.
י"ח.
שבוע טוב.
מש מש מש מש מש מש מש מש משנכנס אדר 2X
משנכנס אהאהדר מרבין בשמחה 2X.
בית שני: (אותו הלחן)
ונהפוך הוא ונהפוך הוא ונהפוך הוא ונהפוך הוא ונהפוך הוא2X  (לקרוא: ונייפוך הוא (חוץ מן האחרון))
עד שישלטו היהודים המה בשונאיהם2X. (לקרוא: היהוהודים).
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שבתות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על שבת תרומה

  1. א. הגיב:

    כשאדם נכנס לעבודת ה'
    אזי הדרך שמראין לו התרחקות
    ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה
    ואין מניחין אותו כלל להכנס לעבודת ה'
    ובאמת – כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות

    ר' נחמן

  2. תומר הגיב:

    נהדר.

    (אני מקווה שזה בסדר שנהנתי לי ככה מפירות הכאב שלך.
    אני מקווה שזה שאני נהנה מהם עושה את הכאב פחות כואב.)

  3. twoman הגיב:

    כן. פחות כואב. תודה לך.
    תודה רבה.

    תודה גם לא. על הדברים היפים.

  4. shadowWalker הגיב:

    דווקא אני לא נהניתי, וזה לא כי אתה לא כותב יפה.
    זה כי אתה כותב יפה מדיי.
    זה כי אתה כותב את החיים שלי.
    את כל מה שאני עוברת.

  5. twoman הגיב:

    תודה גם לך.
    מעניין לו לאדם לפגוש את זה אשר כותב את החיים שלו.
    מעניין לו לאדם לפגוש את זה אשר את חייו הוא כותב.

  6. shadowwalker הגיב:

    אשמח אם תבוא לבקר בבלוג שלי מדי פעם.
    אמנם הוא חדש ואני לא כותבת בתדירות גבוהה,
    אבל אולי באמת תמצא עניין בחייו של האדם שאת חייו אתה כה מיטיב לכתוב.

  7. twoman הגיב:

    ביקרתי אצלך, ואני קופץ מדי פעם.

    את אוהבת אותו. זה יפה.
    אדם צריך לאהוב. זה טבעו.
    לאט לאט תהפוך אהבתך זו לאהבה אחרת,
    ויקל לך.
    אמן.

  8. shadowwalker הגיב:

    הלוואי והייתי יודעת לכתוב אפילו חצי כמוך.
    כל מה שנותר לי לעשות הוא לחקות ולחכות.

  9. twoman הגיב:

    את כותבת יפה. מאד.
    יש לך קול משל עצמך.

    יום אחד תשאגי אותו,
    ושאגתך זו תשתיק את כל הקולות האחרים,
    וישרור שקט עמוק בתוכך.

    תודה על דברייך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s