אם זה לא יפסיק עכשיו, אני עלול לאבד את זה

ולא בא לי.
אני מוצא את מצוות כיבוד הורים בלתי אפשרית בעליל.
אני לא מצליח. לא מצליח.
זה סיוט.
 
אני לא יודע לקבל.
אין לי ילדים ואשה, כי אלה נותנים המון. הרבה יותר מאשר ארשה לעצמי אי פעם לקבל.
לכן,
כמו שאני רואה את הדברים עכשיו,
לא תהיה לי אשה, ולא יהיו לי ילדים.
 
אני רוצה ציון "עובר" בקורס "קבלה" בבית המדרש הזה הקרוי חיים.
אינני רואה דרך אחרת לעוברו.
 
מעולם לא עמדתי במבחן שזימנו לי החיים.
אני נכשל שוב ושוב. המציאו לי מועדים מיוחדים.
מועד ג', מועד ד', מועד ה'.
באלפים כמובן.
אולי אפסיק למעוד פעם, ואעמוד בחובותי.
אבל כמו שאני רואה את הדברים עכשיו, תואר לא מחכה לי בשום אופק.
 
הגוף הזה הוא בית כלא לנשמתי החוטאת.
והיא לא מצליחה לברוח.
התאבדתי אלפי פעמים. זו הדרך היחידה שאני מכיר כדי לברוח.
איכשהו הם תמיד תופשים אותי, מחזירים אותי חזרה.
עלי לְרָצוֹת את עונשי.
זה ביטוי מעניין.
לרצות את עונשי.
משל היה העונש איזושהי ישות חושבת, שאותה עלי לרצות על מנת שתשחרר אותי מנוכחותה המתמדת,
המשגיחה, הצופה, הבלתי נסבלת עוד.
ועדיין
עלי לרצותה.
כמובן, אפשר גם לקרוא זאת במובן של רצון.
to want it.
ואני לא רוצה. לא רוצה. אני לא רוצה עוד. אני לא יודע איך להיות אדם.
אני לא טוב בזה.
הניחו לי. הניחו לי.
לכו לכם.
אני אשאר כאן מאחור, מקולל נצחי. מישהו צריך להישאר מאחור, האין זאת?
ומדוע, איפוא, לא יהיה זה אני?
את כל עדי האופי אני משחרר, את כל הטובות שעשיתי אני מתיר.
אין לי צורך בכם.
אל תעידו בעדי. אני מתנער מכל סממן של שכר ועונש.
אני מקיים מצוות שלא למען שכר, ולא למען נצח, ועולם הבא וטוב נצחי.
אני מקיים מצוות בלי שום סיבה.
 
אני מבחין שהאופן שבו אני רואה את הדברים בשעה זו
הוא אופן פוגעני וחולה ומיואש.
אני מבין בה בעת שאלה הם רק פני הדברים כפי שאני רואה אותם בשעה זו,
ויודע שתבוא לה שעה אחרת, בה ייראו פני הדברים באור אחר.
אולי אפילו טובים יותר.
זה יהיה נחמד.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על אם זה לא יפסיק עכשיו, אני עלול לאבד את זה

  1. twoman הגיב:

    בא לי לחזור ולכתוב את הספר.
    בא לי לחזור ולכתוב שירים.

    לקחתי חופשה ארוכה מאלה.
    ארוכה מדי.
    ולא העליתי ארוכה לפצעי. הלוואי הייתי מתפרץ בבכי גדול.
    הלוואי. קשה לי לבכות. קשה מאד.
    אני מבין כעת עד כמה קשה לו לאל האהוב להוריד גשם. אני מודה לו על המאמץ.
    חיים אנו בגשמו.
    משפט אמת הוא זה. חיים אנו בגשמו (כלומר בהגשמתו, בהפיכת הדברים מרוחניים לגשמיים. זה המישור שבו אנו חיים, ובו עלינו לפעול).
    אבל אני רוצה "עובר". לא רוצה עוד להיות כאן. לא רוצה ללמוד עוד שיעורים.
    רוצה ללכת אל מקום אחר. מאסתי בשיעוריך מורי היקר.
    הנח לי.

  2. twoman הגיב:

    באנגלית אומרים
    to serve one's sentence
    כלומר,
    לשרת את גזר הדין.
    את המשפט. אם נחזור לעברית, שם משפט ואמת אחוזים זה בזה, הרי שעלינו לשרת את האמת.
    עלינו לשרת את האמת. כמה פשוט.
    כמה קשה.

    אני חושב על הנביאים. נביאי האמת והצדק אנו קוראים להם.
    ואכן, הם הדגישו מאד את הפן הצדקי של הדברים. כמעט, הייתי אומר שהם אומרים: לא צריך את מצוותיכם. את לבכם האל רוצה.
    ואלה מלים מדהימות. לא צריך קרבנות. לא צריך פולחן.
    רק את הקשב. את תשומת הלב. לב שומע ומבין. לב חכם. לב שברית כרותה איתו. ברית של ממש.
    כברית המילה.

  3. מגירה הגיב:

    twoman
    איך חוזרים לכתוב? איך חוזרים לחיות
    אחרי שמועד חורף עבר ונדחה למועד קיץ
    שהוא רחוק מספיק בכדי שנוכל אז לדחות שוב לחורף

    את המבחן מעולם לא עברנו
    זה של החיים,
    לחיות כאן ולא שם
    (או לפחות יותר כאן)
    ולא פשוט מפסיקים לרצות?

  4. twoman הגיב:

    דרור (אני מנחש שזה שמך)
    אני לא יודע כלום.
    רק שלפעמים רע לי כל כך.
    אלה זמנים שבהם אני רוצה לחיות עוד.
    כשטוב לי עד מאד,
    אז (מבחינתי) יכול לבוא לו המוות.

  5. מגירה הגיב:

    והדין רוצה? אן שמא מרוצה?
    ואם לא נשאר לנו דין סתמי וכואב
    אבל לא נוקם

    דין של מכה חזקה
    נטולת סיבה
    ונטולת יחס?

    (גילוי נאות, החיים שלי סה"כ ממש בסדר)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s