שבת כי תשא

1.
הפתעה.
היה דווקא בסדר. 
2.
ועתה, אומר משה לאלוהים, אם תשא חטאתם.
ואם אין – מחני נא מספרך אשר כתבת.
3. 
משה מסב את הציווי המופיע בשם הפרשה
אל אלוהים. 
אתה צריך לשאת את חטאם. אתה צריך להתגבר על רצונך
להשמידם. אתה צריך לשאת את המשא הכבד הזה. לא רק אנחנו.
ואלוהים מסכים.
4.
משה הזה, אין כמוהו. לא היה ולא יהיה.
ככה זה משה.
אם קוראים "משה" הפוך מקבלים "השם".
אם עושים גימטריה למשה מקבלים 345.
אם הופכים את זה מקבלים 543.
וזה: "אהיה אשר אהיה".
גם המספרים וגם המלים  מסכימים: אין כמו משה.
5.
עניין נוסף הוא עניין הקנאה. 
ה' אל קנא שמו אל קנא הוא.
זה דגול. למה זה דגול?
כי האיש משה הוא הענו ביותר מכל האדם אשר על פני האדמה.
ומהי תכונתו של הענו?
הוא לא מקנא. ענו זה איש אשר לא מקנא.
ועבד של מי הוא?
של אל קנא.
6.
דבר זה בא לידי ביטוי גם בפרשת פינחס.  
פינחס הוא הקנאי הגדול.
הוא זה אשר מקבל את ברית האלוהים שלום.
הוא זה אשר בא לחלות את פני השם ביום הכיפורים בקודש קדשים.
ומשה נשאר בחוץ.
הוא לא מקנא. הוא מבין ויודע וחכם וקדוש ובעל כוחות.
אבל תכונתו המיוחדת היא הענווה. ואת הענווה הוא מצווה לנו לא דרך מלים 
כי אם דרך אישיותו. כך נמדד מנהיג. כך נמדד אדם.
7. 
הסוף כל כך מרגש אותי. משה, כולו קדושה, קורן מאושר.
עור קורן אור.
הוא בא אל מדרגת אי הידיעה. כך כתוב:
ומשה לא ידע. ואז כתוב:
כי קרן עור פניו.
אי-הידיעה קדמה לקֵרוּן הפנים. (ככה אומרים. קֵרוּן).
כולם חוששים לגשת אליו. חוששים לגשת אל האור.
אז הוא שם מסווה. הוא מסתיר את אורו מפני בני האדם,
בדיוק כשם שאנו מסתירים את אורנו. אנו חוששים להראות לבני האדם האחרים
את האור הנפלא הזורח מאיתנו. אנו חוששים שהם יפגעו מן האור, שהם לא יבינו אותנו,
אולי יקנאו בנו, אולי יכעסו. מי יודע.
ורק לעיתים נדירות, אולי בלילות חשוכים במיוחד, אולי בשינה, אנו מסירים את המסווה מעל
הפנים, כדי לגלות את האור שבפנים. אז אנו עומדים עירומים לפני אלוהים.
8.
וידוי ובקשה: 
אני מרשה לכולכם להראות לי את אורכם. לא אפחד מפניו. ואם אפחד – הרגיעוני נא.
למדוני להקרין גם אני את אורי עליכם.
9.
אני איש מוזר מאד. המסווה שלי הוא התפרצויות זעם בלתי נשלטות ושנאה חזקה במיוחד. 
המסווה שלי הוא צליעה בשתי הרגליים. הוא חוסר בטחון מיני. הוא בדידות.
10.
כמוכם בדיוק.
רק שאתם מסתווים אחרת. 
11.  
אבל בפנים אני אור העולם.
12.
כמוכם בדיוק; וזה אותו האור המאיר בכולנו. 
13.
פורים נקרא שמו על שום הפור. אבל לא רק.
על שום שאנו פורמים את המסווה שלנו,
ולובשים את המסווה של חברינו.  אנו לומדים כיצד הם מסתובבים בעולם תחת מעטה חשאיות.
אנו הופכים להיות הם.
לכן – ונהפוך הוא.
אבל האור הוא אותו האור.
אנו מתחפשים. זהו החיפוש שלנו אחר החופש.
אותו ש.ר.ש  לכולם.
אנו מגלים את הצדדים החבויים בתוכנו. אנו מגלים שזהות איננה משנה את המהות.
אנו מגלים את האמת.
אנו מבינים דרך המצווה את העירום המתמיד נוכח פני האל.
לכן, אומרים חכמינו ז"ל – פורים לא יבטל בגאולה.
זאת משום שהגאולה היא פורים.
זה להיות כל הזמן במחיצת האל, עירום, לא מתבייש ולא חושש. מגולה.
לכן מגילת אסתר, שהיא גילוי ההסתר.
14.
כי תשאו את הדברים האלה אתכם תמיד.
15.
עייפתי עד מוות.
שבוע טוב. 
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שבתות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שבת כי תשא

  1. אמה שם-בה הגיב:

    קוראת את הדברים שלך
    כהשראה לפני השינה
    שהנשמה שלי תמריא מכאן והלאה.

    אמן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s