ערב שבת ויקרא

קצת אחרי אחת עשרה בבוקר.
לא התפללתי שחרית.
יום פטירתו של משה רבנו היום, ואני מדלג על
תפילת שחרית, מקלקל את הרצף שהתחיל לפני זמן כלשהו.
 
קשה היא הדרך. קשה היא עד מאד.
אני כותב ומקווה שבתום הכתיבה אלך להתפלל בכל זאת.
אקרא את עקדת יצחק ואת פיטום הקטרת והקרבנות ואת פסוקי דזמרה
ואת קריאת שמע הנצחית ואת שמונה עשרה ומשם והלאה עד שאצהיר
כי
עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית.
 
הכעס מעוור את עיני ומחליש את רוחי.
אין זה דבר המיוחד לי בלבד. רק האופן שבו אני מבטא את הכעס 
מיוחד לי בלבד, כשם שהאופן שבו אתם מבטאים את כעסכם מיוחד לכם
בלבד.
 
למטה בסמטה מוכרים הרוכלים את מרכולתם הדלה.
כל דבר בשקל הם צועקים כבר שלוש שעות.
צלצול פעמון בית הספר נשמע מעת לעת, מזכיר לעולם 
ששיעור אחד נגמר ושיעור אחר מתחיל.
הכל רע כל כך.
הכל טוב כל כך.
הבחירה בידינו. 
 
יום הולדתו של משה חל היום גם כן. ילד יפה ורך.
משה יקר,
היום, יום הולדתך ויום פטירתך,
בא אני לספר לך על מפעל חייך.
הצלחת.
אנו אוחזים בתורתך ככל יכולתנו. ידענו קשיים גדולים, מבית ומחוץ.
זנחנו את תורתך וחזרנו אליה פעם אחר פעם.
איננו יכולים בלעדיה.
חזינו בחורבן הבית, גורשנו מעל אדמתנו, נפוצונו לכל קצוות תבל. 
גורשנו שוב ושוב, נרצחנו ונטבחנו ונשרפנו.
כאשר ברחנו ממקום למקום, לא שכחנו לקחת את ספרך.
נשאנו את יריעות העור שעליהן שמו הגדול של הקדוש ברוך הוא, כפי שסיפר לך הוא
עת היית על ההר.
ואנו רקדנו סביב עגל הזהב.
אני מבקש סליחה על מעשה זה, הנלוז.
 
אתה ידעת כי שבנו אל אדמתנו אחרי שנים הרבה.
אתה ידעת כי דווקא אז שבנו ונטשנו את תורתך. ושוב אנו רוקדים סביב איזה עגל זהוב.
ואהרון אחיך איננו לבנותו עבורנו.
מי בנהו הפעם הזאת? מי?
 
 
אתה לא מתת. אתה חי בתוכי. בתוכנו. אני כותב אליך ומרגיש כיצד כל ההתנגדויות מתמוססות להן,
ואני רואה שכאשר אסיים לכתוב אלך להתפלל. מעוטף ומכורך, כאשר ציווית.
 
אני חושב שבאה העת.
עליך לשוב והביא את הדברים לידי סוף, שכן אתה גואל ראשון שהוא גם גואל אחרון.
אני מועד ומחליק ומועד ומחליק. אני שומע את מילותיו בתוכי,
ככל שקרוב יעדך, כך יותר ויותר אתה מועד ומחליק מן הדרך.
אולי כך היא.
 
יהי רצון שיתקבלו דברי אלה אצלך, ואתה תעביר אותם הלאה, ליושב במרומים.
בקש סליחה בעבורי.
אתמול צרחתי עליו וקללתיו.
אמור לו שכבד עלי המשא. אמור לו שישמע צעקתי.
 
אתה יודע מה? אני אומר לו. עכשיו, כשאעמוד ואתפלל שחרית.
 
איל בן יוסף בר כוכבא. 
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על ערב שבת ויקרא

  1. shadowWalker הגיב:

    האמונה שבה אליך.
    איזה כיף…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s