ערב שבת צו/חג פורים

1.
צו את בני ישראל.
2.
אז למה בפורים?
אין לי אלא להודות כי אינני יודע עוד.
3.
אתמול ראיתי את העולם במערומיו. כל המלבושים נפרמו, ואנשים חיות ודוממים עמדו מולי בעירומם, ואני הרשיתי להם להיות.
4.
גם אחרים ראו, אבל העניקו לדברים אשר הם רואים חשיבות אחרת. הם נכחו, ואילו אני צפיתי.
5.
גם הם וגם אני הנחנו לדברים להיות כמו שהם.
6.
זאת, גבירותי ורבותי, גאולה.
7.
ראיתי שטנים ומלאכים מפזזים על אותה רחבת ריקודים.
ראיתי חסידים וכופרים עובדים את אותו האל.
ראיתי ערפדים ופיות, סופר-אנשים מסוגים שונים, שודדים, חתולות, נמרות, שפנים ורוחות.
ראיתי הסטוריות מהלכות.
את כל אלה ראו עיני, ועוד גדולות ונפלאות מאלה.
ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח.
וראיתי אני, ושבתי ואראה, ועוד ראיתי ועוד ועוד, והנה הכל הבל ורעות רוח.
8.
כל המשמעויות התרוקנו. ייאוש בא.
9.
נזכרתי בדברי רבי.
אין יאוש בעולם כלל, הוא אמר.
האמנתי לו.
מנין בא הייאוש, שאלתי את עצמי?
מן הפחד, השבתי לי.
פחדים רבים מניתי לי עת ישבתי סמוך לרחבת הריקודים וראיתי את כל אשר נעשה תחת השמש.
מקורם של כל אלה אחד הוא. המוות. או אלוהים.
הוא המעניק משמעות להתגברות, לעשייה, לנצחי ולחולף, לקטן ולגדול, לאחד ולרבים.
ככל שהמשמעות נעדרת, אמרתי לי, כך היא גם נוכחת.
עלינו להעניק משמעות אינסופית לכל אשר נעשה תחת השמש, על אף היותו הבלותי, זמני, ריק.
10.
שבתי וראֹה את מבקרי המסיבה אשר לא התחפשו, והנה היו הם מחופשים גם כן.
שבתי וראֹה את פחדיהם, את פחדי.
פחדי היו גם הם גאולים, ואיש לא פחד מהם עוד.
11.
זאת, כאמור, גאולה.
12.
ומתחת לכל המסכות והרעשנים ראיתי את אותם אנשים המתאמצים כל כך לשאת את משא חייהם.
אמנם מאופרים ולבושי מחלצות זרות היינו, אבל איש מאיתנו לא הסיר את תחפושתו מעליו, ולא השיל את בגדי זהותו, ולא הרחיק לכת עדלאידע.
גם אני, על אף שהרחקתי לכת, לא השילותי מעלי את מחלצות אילותי.
פחדתי, אני חושב. לא הרפיתי מעצמי.
חבל.
נראה כי הכלי שאני אינו חזק מספיק, וכי עדיין אינו יכול להכיל את אור אינסוף הרך כל-כך.
13.
היתה זו רק חזרה.
המופע האמיתי, גם אם יתמהמה, בוא יבוא.
כך אנו מאמינים.
לכך אייחל בסיום רשימה קצרה ומבולבלת זו.
14.
וידבר איל אל ה' לאמר: צו את משיח צדקנו לאמר:
באה שעתך. צא מן הצללים ובוא אל האור, והִגָּלה.
לך אמור אליהם: משיח ה' אני, ובאתי לגאול אתכם.
והיה אם יאמינו בך ואם לא יאמינו, והנחת להם, ושבת עדי, וישבת בחיקי עד עולם.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s