שָׁם – לא שם – שָׁם

כשהגיטרה נוגעת
בגרייסלנד
עולה בעיני אד קל, המבקש להתגבש לכדי דמעה.
כמעט תמיד אינני מאפשר לו, לאד העולה מן הלב אלי עין, להתגשם.
וכך, הדמעות אינן זולגות על לחיי, ואינן מטהרות את נפשי במים ובמלח.

הייתי יכול לחשוב שעלי לבכות יותר, למען אטהר.
אבל
הרגע שבו הגיטרה
נוגעת
שוטף.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s