שבת וחג, ז’ של פסח

1.
לכל יום יש שם.
שמו של היום הזה
הוא
מלכות שבחסד.

פנים רבות לו לחסד.
קיים גם הפן המלכותי.

2.
מלכותי משמעו: עולמי, שקשור לעולם הזה, שבכאן.
החסד מוציא את עצמו מן הכח אל הפועל,
ומתבטא בעולם.
שלבים רבים עבר החסד עד כאן, ואילו השלב הבא
מבחינתו הוא
המוות.
ואף על פי כן, אחרי שימות
יבליח אצל כל אחד ואחד מחבריו הנסיכים.
הוא ישתקף בהם
כשם שהם השתקפו בתוכו.

3.
אני חושב על ודאות.
לו היתה ודאות בעולם, לא היתה לעולם תקווה.
אבל יש תקווה.
אז אין ודאות.

עקרון אי הוודאות הוא הניסוח השלילי
של
עקרון התקווה.

4.
ז' של פסח יצא. עכשיו כבר מותר לאכול לחם.
עשו כך שהלחם הראשון שתאכלו אחרי הפסח,
בין אם שמרתם, ובין אם לאו,
יהא לחם קודש.
הבדילו אותו מן הלחמים האחרים.
זהו החמץ הראשון שנאפה אחרי הפסח.
ההחמצה הראשונה.
אנו עוד נחמיץ הרבה עד הפסח הבא.
אוטובוסים, יעדים, פגישות.
רגעים יפים:
תלטף באצבעך את פניה של אישה שהכרת, אבל תפחד מן האהבה.
עוד נחמיץ
את מטרותינו, את פנינו, את לבותינו, את חיינו.
5.
זכרו את החמץ הראשון.
אכלוהו בשימת לב מיוחדת.

6.
שביעי של פסח, ושבת חול המועד, וחג, וספירה.
עמוסה היתה השבת.
אנו קראנו בספר.
קראנו שוב את המלים הגדולות הללו, שנאמרו על נקרת הצור.
שרנו שוב את שירת הים.
היינו למים. נאספנו כמים אל תוך הים, ושרנו את שירתו בקולות רבים:
בקול המון
כמים
לים מכסים.

7.
"אני אעביר כל טובי על פניך", אומר ה' למשה.
"וראית את אחֹרי", הוא מוסיף, "ופני לא יראו".

כל אשר רואה משה במחזה
כל אשר רואה
טוב הוא.
את הרע אינו רואה, משום שה' מעביר כל טובו על פניו.
וכיצד יראה רע?

"וראית את אחרי".
את האחר שלי תראה. לא תראה את מה שציפית, לא תראה את המוכר.
את האחר תראה.
זה כל טובי.

משה עומד על נקרת הצור ורואה משהו.
המשהו הזה אחר הוא מכל הקיים.
האחר הזה הוא כל טובו של אלוהים.

ואילו את פני האלוהים לא ראה.
אין זאת אלא שפני האלוהים אינם בחזקת "כל טובי".
נוראות הן פני האלוהים,
ולא יראו אותן האדם והחי,
ולא יראה אותם אדם, ויחי.

רואה משה מלחמות גדולות ונצחונות גדולים.
רואה את שאול המלך ואת דוד ואת שלמה.
את בית המקדש רואה, ואת חורבנו. ואת
בניינו ואת חורבנו.
רואה גירושים ופחד וכאב.
רואה חכמה גדולה.
רואה שואה
רואה תקומה
רואה שנאה וסכסוכים וטירוף משיחי.
ועל כל אלה הוא אומר:
"ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת
נצר חסד לאלפים נשא עוון ופשע וחטאה.
ונקה לא ינקה:
פקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים".

את האמת הוא אומר.
את כל עולמו מנהג בחסד וברחמים.
זה יכול להראות רע. זה נראה רע.
אבל זה לא.
יקום המשורר ויטיח בפני האל את רשעתו.
יקום המשורר ויתריס בפניו.
יגדל המשורר מאד בעיני בני האדם. אף בעיני עצמו יגדל.
ולא היא.
אם יזכה, ישוב המשורר אל השיר ויכתוב:
מי כמוך בָּאֵלִם ה'
מי כמוך נאדר בקדש
נורא תהלת עשה פלא.
ה' ימלך לעֹלם ועד
ה' ימלך לעולם ועד.

8.
ביום רביעי, לקראת ערב, יבוא שקט.
נצח שבגבורה יקרא יום זה.
יום הזכרון לשואה ולגבורה יחול בזמן
נצח שבגבורה.
עלינו להתגבר בכל העתים. זה נִצְחֵנוּ וזה נצחוננו.
קשה הדבר עד מאד.

ברחמיך נתגבר.
רק חזק ואמץ מאד.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שבתות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s