בתודה ובתהילה

אני עומד מול שער.
השער אינו מזמין אותי לעבור דרכו.
לו היה מזמין, הייתי מחכה קצת לפני שהייתי עובר דרכו.
אבל הוא אינו מזמין.
אם כך,
מה לי ולו?
———————————————————————————————–
אני נמצא בחצר.
החצר אינה מזמינה אותי לפעול בתוכה.
לו הייתה מזמינה, הייתי פועל בתוכה מבלי לחכות.
אבל היא איננה מזמינה.
אם כך,
מה לי ולה?
———————————————————————————————–
אעבור דרך השער בלי הזמנה.
אשחק בחצר בלי הזמנה.
———————————————————————————————–
השער הוא ההזמנה.
החצר היא ההזמנה.
———————————————————————————————–
אל תחכה.
עבור.
פעל.
אלה הם חייך ואורך ימיך.
———————————————————————————————–
בן 37. מרגיש כמו 6000.
אני אוהב גיל. אוהב זָקֵן.
זקן של אמת, לא של אובדן יכולות גופניות.
(גיל זה שמחה. צעיר זה צער.)
זקן הינו בעל  יכולת זיקוק. הוא מזקק מן החיים את אשר ראוי לשימוש.
זק אין.
הזקן מזקק את הָאַיִן, מותיר את היש בצד.
(לא כפסולת. כחומר גלם. (לשימוש הצעירים))
כשילך הזקן לדרכו האחרונה הוא יותיר את הָאַיִן נקי יותר, זך, צלול.
מן הָאַיִן הזה ינבעו ישים חדשים, נקיים יותר, זכים, צלולים.
טובים יותר.
———————————————————————————————–
כלומר

"אל תאמר
מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה
כי לא מחכמה שאלת על זה" (קהלת י', 7)

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על בתודה ובתהילה

  1. רי"ש הגיב:

    בוקר טוב.

    אכן, מה שיהיה עדיין טוב יותר ממה שהיה. והיה טוב.
    בת 53. מרגישה כמו אני.
    פעם הרגשתי +5000. על המדרגות לקומה השניה במוזיאון הלאומי בקהיר.
    זהו משך חטוף וצלול כמו קצה קצהו של גרגר אור(ז).
    הָאֵינְזְמַן.
    .
    יפה האבחנה של שמחה וגיל. תודה.
    .
    הלילה הזה הִפֵּך בי כהוגן.
    אפופת יעפת, קראתי בספר הזן של ג'ושו (ג'או ג'ואו, בסינית).
    חשבתי על המורים שזומנו לי בחיי
    חשבתי עליך
    חשבתי על שבת.
    .
    אני אוהבת את מנח הגוף המתריסני של הקוקר.
    גם כשהיה צעיר היה כך.
    ותנועותיו שנראות לא רצוניות.
    ואת הזיעה שניגרת ממנו, כאומרת: זה אני.
    גם זה אני.
    זו גם אני.
    .
    כריך וענבים שטופים בשקית, מים בבקבוק.
    המים רתחו. אמזוג קפה ואצא לדרכי.
    יום טוב, יקירי.
    איש טוב מאד אתה.

  2. twoman הגיב:

    תודה. איזה שיר יפה.

  3. רי"ש הגיב:

    כן.
    ובעיני זהו הנעלה מכל הביצועים.
    כל כך מדויק ובכלזאת עובר דרך כל אחד מן הרגעים בתולדות חייו.

    לבי מחייך אליך.

  4. מגירה הגיב:

    היום יום הולדת
    ובפעם הראשונה אני מרגיש זקן.
    זקן מספיק כדי שליבי יחמיץ על העבר
    וכנראה שלא מספיק זקן כדי לזקק את האמת
    קטונתי (דו משמעית..)

  5. מגירה הגיב:

    מה נעים פחות מעווית של כאב כשעולה הזכרון

  6. twoman הגיב:

    הי איזה יופי. מזל טוב ויום הולדת שמח.
    שתהיה זקן של אמת, שלא תחשש מן הבאות, שתזכה לאהוב בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. שתהיה לך שנה נפלאה. שתצא מן המגירה לאור העולם.

  7. רי"ש הגיב:

    מגירה יקר, קולולו ומזל טוב!
    יום אחד תתעורר ותביט על הכל בהבנה, באהדה, בקבלה
    ותדע (לא להגיד, אלא בכל תוכך), שתמיד עשית הכי טוב שיכולת באותו זמן.
    ואז,
    אז תרגיש טוב (*)
    ותוכל לאהוב, הכל.

    (*) התבקש לכתוב "אז תרגיש צעיר", אבל צודק טוּמֵן בהגדרתו – צעיר זה צער.
    .
    בשאלת העוית – אין ספק, לעתים רבות הזכרון כואב יותר מן המכה.
    אם תזכור את זה, אולי יכאב פחות…
    .
    שנת אהבה ושמחה ובריאות לך.

  8. רי"ש הגיב:

    כרגיל – רק בבית יכולתי להקשיב.
    לא הכרתי את השיר. תודה.
    לנשום בספירה לאחור. שם יפה לאלבום.
    אין כואב יותר מן המחשבה.

    בטרם אצא לי השוקה (כולם הלכו לגשר, תודה רבה)
    מצרפת קישור לביצוע מטלטל של מבט ארוך על הזמן.

    רוק גדול מוקדש בְּרוֹך גדול, לך ולכולנו.

  9. מגירה הגיב:

    תודה רבה לכל המברכים
    ברכותיכם יפות ונוגעות

  10. רי"ש הגיב:

    מי שמחפשים אותו, האם הוא מחופש?
    לָמָה חיפשת אותי? לְמָה התחפשתי?
    .
    {מתעוררת לצליפת יד,
    אני מקרבת את גופי הסמוק אל אישי}
    .
    ואם אדקלם, בעודי מעפעפת:
    "עופי לך, יעפת!"
    ואשוב ואשכב
    ולא אפקח עיניים.
    הממ?
    .
    [שרה בניגון יהודי: הו, לבי. לבי.]
    .
    סיכמתי היום על תפקיד מעניין בתנאים טובים, עד סוף השנה הנוכחית.
    שמחה על העניין, על התנאים ועל התקופה המוגדרת הלא ארוכה.
    מודה על השינוי העומד לחול, ועל אלה שיבואו בעקבותיו.
    .
    לילה טוב. לילה טוב.
    עייפה מאד א-שוב למיטה.

  11. רי"ש הגיב:

    כל כך מעונן בצהרי קיץ.
    אין זאת אלא שיהיה טוב.
    צוץ.
    טוב מאד יהיה.

    שבת ושלום.

  12. רי"ש הגיב:

    ופתאום ירד גשם בחצר.
    אז מה אם זו השכנה?
    המכתב עזר.
    הכמיהה עבדה.
    תודה.
    תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s