שבת בלק

1.
עצבות גדולה נופלת במוצאי שבת.
מעין עולם הבא הולך ומתפוגג, ואנו נשארים שוב עם היום-יומיות האזרחית, הסתמית.
2.
מן הפרשה הזאת אני זוכר בעיקר את בכיו של משה. משה בוכה פתח אוהל מועד עם כל העם. דמע האיש הענו מכל, הטהור, קורן הפנים, על שום מעשהו של זמרי בן סלוא מבני שמעון. בסוף, עת מברך משה את שבטי ישראל – אינו מברך את השמעוני. זהו שבט בלי ברכת אדון הנביאים.
עוד אני רואה את זה:
ולא קם עוד נביא כמשה בישראל – אומרים חז"ל – בישראל לא קם – אבל באומות קם – זה בלעם. זה מדרש מעניין, מפתיע, מפליא. חז"ל משווים את בלעם למשה? כן, הם אומרים. בדרגת הנבואה.
אבל, אומר אני, לא בדרגת הענווה, אף לא בדרגת ההנהגה. ארבעים שנה מנהיג משה את העם במדבר, עובר איתם עליות ומורדות, משברים נוראיים (העגל, מי מריבה, קרח) ואינו זונח אותם לעולם. את כל איומי הקדוש-ברוך-הוא מבטל משה, עומד מולו ותובע את זכות העם. "ואם אין – מחני נא מספרך אשר כתבת" צועק משה אל השם. (שלא לכתוב צועק על השם). הוא לא מאבד מאנושיותו נוכח הקדושה. אני נוכח לראשונה כי משה צורח – "מחני נא מספרך אשר כתבת" ואינו מזכיר את עצמו ככותב הספר. ואנו אומרים – תורת משה. בנקודת הזמן הזאת משה לא רוצה להיות שותף לתורה! "זה הספר שלך" – מטיח משה בפני האל, "מחני נא ממנו, אינני רוצה בו – ובך – אם כך אתה אומר לנהוג". זוהי מדרגת משה.
בלעם אינו סבלן. הוא מכה את אתונו מן הפעם הראשונה שהיא פועלת אחרת מחפצו. הוא אפילו אינו מחכה לטעות השניה. מיד מכה, מיד מאשים, ואף מבקש להרוג אותה.
הרבה יותר משש מאות אלפים הוליך משה ושמר על אהבתו אליהם גם ברגעים קשים ביותר.
אתון אחת הוליך בלעם, ולא ידע להנהיגה.
3.
אתון היא הודאת החומר בצורך שלו בחיבור.
החומר, המיוצג על ידי החמור (שהוא חיה חמודה ואהובה עלי מאד מאד – בעיקר על שום חריצותו, סבלנותו, וגם ריסיו הארוכים ועיניו היפות והעצובות), זקוק לדבר שיפיח בו חיים. הוא זקוק למשהו שיוציא אותו מידי חומריות ויביאו לידי שלמות.  ומי מביא לידי שלמות? בת הזוג – האתון.
את-און. את הכוח, את העוצמה, את החיים, אומר החומר לבת זוגו, הרוח. החומר נכנע בפני הרוח בתוך הזוגיות הנפלאה של החמור והאתון.
זוגיות נפלאה? ובכן, הם מולידים עַיִר. פירוש השם: מלאך. וגם קרוב ל"עִיר", שהיא מקום ההתעוררות. התעוררות באה כאשר החומר והרוח מתאחדים.
אברהם משכים בבוקר וחובש את חמורו. הוא חובש את אשר ניתן לחבישה, הוא מכיר בחומר היות כבד, גס, חסר חיים משל עצמו, גם אם בעל חשיבות גדולה בעולם הזה.
בלעם אינו משכים בבוקר כי אם קם – מעצמו, כשהשינה מתפוגגת בתוכו – וחובש את אשר בלתי ניתן לחבישה – את האתון, את הרוח, את החיים. הוא מנסה להנהיג את החיים לאשר יחפץ, והם מוליכים אותו אחרת. הוא מתרגז וחפץ להורגם. זה בלעם. זו רשעתו.
4.
בלעם מוצא את נקודת התורפה של ישראל. זוהי התורפה. התורף.
למי שאינו מבין אכתוב כי הוא מכשיל אותם במקום הצניעות. הוא אומר – "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל", ובכך אומר לבלק – פגע בהם במקום הצניעות, הם צנועים, אהלים אינם מכוונים זה כלפי זה, אלא לכל אחד המרחב הפרטי שלו, כך שיוכל לשמור על עצמו ועל בני משפחתו. פגע בהם שם, הוא רומז לו, והולך לדרכו הרעה.
5.
והוא פוגע. ומשה בוכה.
משמעותה של ענווה- העדר קנאה. הענו מכל אדם אינו יודע כיצד לקנא, ואינו מקנא באיש.
אז פנחס בא ועושה את פעולת הקנאות – הוא דוקר את זמרי ואת כזבי. הקנאי מקבל את אשר לקנאי – ברית כהנת עולם, ברית קנאת עולם.
ומשה אינו מקנא כאשר ביום הכיפורים נכנס זה אל קודש הקודשים ונוקב בשם המפורש, בעוד הוא נשאר בחוץ, נופל איתי ועם כל העם על פניו וקורא – "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". הענו יכול לשרת את הקנאי. אבל לא להיפך.
6.
תנו לי מלה ואקח אותה אל הנצח.
אבל אישה לא אדע לקחת. לא אדע לדעת.
עצבות גדולה נופלת במוצאי שבת, עת יוצאת המלכה,
ואנו נדרשים שוב אל השפחה, אל היום יומי, אל האזרחי,
אל הסתמי.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שבתות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על שבת בלק

  1. ARE הגיב:

    אל תיפול רוחך, יקר.
    היא עוד תמצא את דרכך אליך
    ואתה עוד תמצא את הדרך.
    החָלֵש לך וחזקתָּ.
    .
    איך יפה המיגדור מחדש שלך לחמורים, ונגזרותיו.
    (גם אני, כל כך אוהבת חמורים! מחכה ליום שחצרי תתאים לאחד).
    .
    שבוע טוב.

  2. twoman הגיב:

    תודה.

    מיגדור – הגדרה? מגדר?
    לא יודע מה זה. רק חשבתי על המלים, כפי שלבי מורה לי.

    שבוע טוב.
    לאחי הקטן ולאשתו נולד הערב בן.
    לפני שלוש שעות וארבעים וחמש דקות.
    כך שהשבוע כבר טוב.

    שוב תודה.

  3. olama הגיב:

    כן, גם אני לא יודעת בדיוק מה זה. המלה מרגישה נכונה.
    הגדרה, מגדר. הרחבת הגדר.
    מגיע להם, לחמורים.
    .
    מזל טוב! תינוק חדש בעולם. איזו התרגשות.
    מזל טוב לאחיך ולאשתו ולאחיו של אחיך ולכל אהוביכם.
    שיהיו חייו של הקטנצ'יק סוגים בבריאות ובשמחה ובצמיחה.
    בוקר טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s