שבת דברים//ט' באב

1.
נתתי לבי לכך שהתורה נחקקה על לוחות האבן.
נתתי לבי לכך שכאשר עלה משה אל ראש ההר עם הלוחות היו הלוחות כבדים מאד. וכאשר ירד איתם, היו הלוחות קלים יותר, כי פיסות אבן נשרו מעליהם בעת החקיקה.
לכל מלה בתורה משקל גדול מאד. אבל קל לשאת את התורה כולה, יותר קל מאשר לשאת לוח חלק, קל יותר מאשר לשאת את כל התורה כולה פחות אות אחת. לכל אות משקל. כל אות – סלע.
הייתי מבקש למצוא את פיסות האבן שנפלו מן הלוחות, לטחון אותן, לשתות.
.
עוד ראיתי תחת השמש, שלמילים הנכתבות על נייר משקל קטן מאד. הן מוסיפות משקל לנייר שעליו הן נכתבות, אבל זה זניח, כמעט לא מורגש. למילים הכתובות של היום אין משקל רב.
והוספתי ואראה כי למלים הכתובות במרחב האינטרנטי בכלל ובבלוג הזה בפרט אין שום משקל. הן לא מעלות ולא מורידות.
2.
בית מקדש בית מקדש, מה לנו ולבית המקדש.
לא הרבה, אולי. אבל לפעמים אני מצליח להביא את נפשי המסוכסכת לידי כיסופים לדבר אחד בבית המקדש:
שאטבול, ושיזה עלי הכהן אפר של פרה אדומה, ואטהר.
הייתי רוצה לדעת ממש את החיים, איך הם מפכים דרכך כשאתה טהור, איך נראה העולם אז.
3.
הייתי רוצה גם להריח את  ריח הקטורת המתאכלת לאיטה על מזבח הזהב.
4.
ט' באב זה אטב.
נכון שזה מזכיר חבל כביסה, אבל זה גם מזכיר הטבה. אולי יבוא יום וייטיב לנו. וייטיב לי.
5.
הלך עמי בקרי, וקרעתי קריעה, ואתנחם, ואשוב.
————————————————————————————-
היה עניין נוסף אבל הוא פרח מזכרוני. אם אזכר ויהיה חשוב מספיק, אפתח ואוסיף.
שבוע טוב.
משיח בא. בא משיח. משיח בא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על שבת דברים//ט' באב

  1. ARE הגיב:

    חזק ואמץ, טוּמֵן יקר.
    (או חלש וּוַּתֵּר, חד המה.)
    מצורף חיבוק מיוחד, חרישי ומלא עד מאד.
    שבוע טוב.

  2. מגירה הגיב:

    אולי משקלם הבלתי קיים של המילים מעניק להן חירות
    (חירות על הלוחות) שאין במילים של אבן
    אולי בגלל זה הן פורחות באויר

    ובלי קשר
    מצאת מורה?
    (או כהן מטהר?)

  3. twoman הגיב:

    לא. עד שאמצא מורה יעבור עוד איזה זמן. R אומרת שאני סוס. אני הבא בתור.

    ולא, אינני מסכים. מלים חסרות משקל הן מלים חסרות משקל.
    אין להן משל עצמן ולכן הן אינן יכולות להעניק דבר, אפילו דל וקטן ביותר. קל וחומר שאינן יכולות להעניק חרות.

  4. ARE הגיב:

    למלים אכן אין שום משקל.
    אלה אנחנו, שנעשים כבדים או קלים יותר בעקבות המלים.
    כן.
    לא.
    הנני.
    קפה.
    לְךָ.
    לְכָה.
    לחם.
    זה מאיתנו ואלינו, בלבד.

    השימוש שלנו במלים (כאומרים, כשומעים) יכול לקבור אותנו או להעיפנו לשמים.
    לשמוע "טוב" ולהמעך.
    לשמוע "טוב" ולפרוח.
    .
    זה בתקופות שבהן המטריקס נעשה ברור לעין, שאין משמעות למלים.
    כי ממילא הכל חלק מהמשחק ומה זה משנה.
    .
    למרבית המזל, התקופות האלה מגיעות אל קיצן.
    כמונו, בדיוק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s