שבת ואתחנן

1.
משה מתחנן. הוא מבקש חנינה, הוא מבקש חן, חסד, רחמים.
אומר לו אלוהים: רב לך. אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה.
אני לא שומע נזיפה הפעם הזאת. רק אמירה. די חמוד. מספיק. אין צורך עוד לחזור ולהזכיר את הנושא הזה. קבל את הדברים כמות שהם.
אני אראה לך את הארץ, את כל גבוליה: ים וצפון, תימן ומזרח. אבל יהושע ינהיג את העם בארץ. חזקהו ואמצהו.
2.
זה יפה מאד. חזקהו, אמצהו. חזק את רוחו. אמצהו.  אל לבך, אולי; ואולי – אמצהו לך לבן. או אולי,תן לו אומץ, מן האומץ שלך תן בו.
אינני יודע,  ולא התעכבתי לחשוב.
אומר אלוהים – יהושע ינחיל לבני ישראל את הארץ אשר תראה. ולכאורה מיותר, כי כבר אמר הפסוק הקודם – עלה על ההר וראה בעיניך. אבל אז חוזר ומוסיף – "אשר תראה".  על משה מוטלת משימה. עליו לראות את הארץ בעין טובה. כי אם יראה את הארץ בעין רעה, ינחיל יהושע ארץ רעה. ואם יראה ארץ טובה, תיטיב הארץ.
3.
ואז בא פסוק יפה מאד, מוזר, יחידאי:
"ונשב בגיא מול בית פעור" (דברים, ג', כ"ט) .
אלוהים ומשה יושבים כשני חברים באיזה נחל בארץ מואב, מול בית פעור, שם ימות משה בעתיד הקרוב. תמה שיחתם, וכעת הם  יושבים שם, בגיא, מול מקום הנקרא בית פעור.
הגיא, כפי שאני קורא את הדברים כעת, הוא גיא צלמות. משה עומד למות.
הבית מסמל את פנימיות הדברים. יושבים להם משה ואלוהים, ומתבוננים יחד בפנימיותו של משה. בתוכיותו.
וממש לפני המוות, משה פותח את עצמו ככל שניתן. הוא פוער את פיו, זה ברור לי כשמש.
לכן עוד כמה שבועות נקרא – "וימת משה על פי ה'", ונשאל את עצמנו האם בית פעור מסמלת את פי האלוהים, והאם בכלל פעור מתייחס לפנימיותו של משה, או אולי לזו של האל.
אבל אני מקדים המאוחר. נחזור: משה פוער פיו ככל שניתן. זהו אותו פה כבד, הפה אשר הכשיל את משה שנים הרבה. אבל כעת, לפני המוות, הכובד בטל, ומשה מצליח לפעור את פיו, וחושף את פנימיות נפשו. הוא מחפש את הנקודה שתאפשר לו להיטיב לראות את הארץ, והוא מוצא:
"החוקים והמשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו…" (ד' א' )
אלה הדברים הנמצאים בתוך משה. ודרך הפריזמה הזאת רואה משה "ארץ  זבת חלב ודבש" (ו', ג').
משה, בראייתו, רואה ארץ טובה מאד, שנחליה חלב, ויובליה דבש.  בפנימיותו הוא רואה את פנימיות הארץ ואת אחדותם של הדברים. ולכן כעת באה הקריאה הגדולה ביותר: שמע ישראל, ה' אלוהינו ה' אחד.
ואז הוא מצווה לאהוב.

שבוע טוב לרחוק ולקרוב.

אמן.

(ללא הגהה, מלא חורים, שכחתי נושאים רבים שתכננתי לדבר עליהם. ואף על פי כן).

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שבתות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על שבת ואתחנן

  1. ואז הוא מצווה לאהוב.
    שבוע טוב גם לך, טוּמֵן.

    יפה האבחנה של "ונשב בגיא מול בית פעור".
    משה מתנהג כמו אוהב אמיתי, שמבין שנדרשת תמונה שהאהוב יוכל לפעול לאורהּ. והולך אל תוכו ומחפש מה הכור המפעיל אותו עצמו, ושואב מזה קישור אל מה שיתאים לאהוּב.

    ואת ZEH אתה מכיר? ואת חנן?

  2. ARE הגיב:

    התפלק לי באנונימיות.

  3. twoman הגיב:

    לא נתן לי להגיב. אבל אני מכיר את זה.
    מקסים.

    עכשיו אבקר אצלך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s