שבת ראה

1.
ראה. הסתכל, התבונן בעצמך, בחייך, בחברה שבה אתה חי.
אל תעצום עיניים – ראה את אשר קורה סביבך.
2.
אני מסתכל סביבי. בשבוע הזה רצחו שתי אמהות את ילדיהן. אחת ממש אתמול, ואחת לפני כמה חדשים, אבל המעשה התגלה רק השבוע.
אני קורא בפרשת השבוע, ואלוהים מדבר אל העם. מזהיר מפני הנהגות הגויים ודרכיהם.
אומר: "כי גם את בניהם ואת בנֹתיהם ישרפו באש לאלהיהם" (פרק י"ב, פס' ל"א.) (כמו אומר מראה המקום: לא בי הדבר הזה, מחוצה לי הוא).
וגם אנחנו כגוים בשבוע הזה, אבל הם מעבירים את בניהם באש, ואילו אנו את בנינו ואת בנותינו מטביעים.
3.
גוים, לשון פנימיות. כמו בביטוי "דברים בגו". תוכנם של דברים. תוך. בריבוי: גוים – תוֹכִים.
לפיכך, גוים היא מילה המתארת ריבוי פנימי. וזה נוגד את רוח היהדות שכל עניינה הוא אחדות פנימית. השם הוא אחד, ואנו אחד עמו, בתוכו, בגוו.
ביטוי נודע אחר המשתמש במלה "גו" מופיע בזהר, "נהורא מגו חשוכא", שמתרגם ל"אור מתוך החושך".
אבל כאן אין אור. בחושך הזה של רצח ילדים על ידי הוריהם אין אור. רק חושך, כתם עיוור על הרשתית, שהעין לא רואה, לא יכולה לראות, לא רוצה לראות. אבל היום אנו מצווים: ראה.
4.
אומר ירמיהו מפי ה' בפרק י"ז פסוק ה': "ובנו את במות הבעל לשרף את בניהם באש עולות לבעל אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי".
אלוהים מגלה כאן סוד עמוק ונסתר מאד. הוא אומר – מעולם לא עלה על לבי הרעיון המעוות והחולה של שריפת ילדים והקרבתם.
ואנו שואלים: האמנם?
"קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך".
והוא עונה:
לא עלתה על לבי. זה היה נסיון. לו היה אברהם שוחט את בנו, הייתי מת אני, ולא הייתי אלהי ישראל עוד, ולא אלהי אברהם, ולא אלהי יצחק ולא אלהי יעקב. הייתי עוד אל בפנתיאון האלים הזרים, שדים שאליהם מקריבים החולים ברוחם את בניהם ואת בנותיהם.
אני עומד ומשתאה מעוצמת הכח שנתן אלוהים לבן האדם. שבן האדם – יש לו היכולת לעשות דברים שלא עלו על לבו של האל. והרי מה שלא עלה על לבו של האל – איך ייתכן שיש לו קיום? מי מפיח בו חיים?
אתה האל, שלא עלה על לבך, אתה מפיח חיים בדברים הללו.
אני שב ומבקש ממך: הפסק. עקור את הדבר הזה מתוכנו, כי באה רעה רבה על הארץ, ואין לנו דרך, ואין לנו מנהיג, ואין מושיע.
אני קורא לך – ולא לשליח
לך – ולא למלאך
לך – ולא לשרף
רד
הצל אותנו, כי רבתה הרעה, והגיעו מים עד נפשם של רוז ושל אלון הקטנים, ועד נפשנו שלנו, המיוסרת עד מאוד.
קרע את הירקון, קרע את הים, הגיעה עת, ואתה הרי יודע.
"אני ה' בעתה אחישנה", אתה אומר.
בעתה אחזתנו, עתה הוא זמנה של בעתה.
החש החש כי באה עת.
5.
על סעיף 3:
הכנעני והחתי והאמורי והיבוסי והגרגשי והפריזי והחוי.
שבעה עממים, שבעה גוים.
מהם בנפש?
החתי – הפחד שבנפש, לשון חת – למשל – "אל תירא ואל תֵּחַת"
האמורי – הדיבור הפנימי, הדיאלוג הבלתי פוסק שבתוכנו. למלך האמורי קוראים סיחון, כי הוא סח דברים כל הזמן, מדבר את עצמו לדעת, בתוכנו. עיר בירתו – חשבון – שהוא מתחשבן כל היום וכל הלילה עם עצמו ועם סביבתו, ותוך כך הורג כל דבר שיש בו חיים.

היבוסי – הנטייה הנוראה לתבוסתנות.
הגרגשי – ההופך את הרגש לגר בתוך נפשנו. ונועד לו תפקיד חיובי. הרגש חשוב הוא, רגע של אש, אבל לא ישלוט בנו אלא אנו נשלוט בו.
הפריזי – לשון פרזות, עיר ללא חומה – שנדע להפיל את חומות נפשנו, לחיות בלא להסתגר, ובלא צורך בכלי נשק.
החוי – החווייה, החלק החווה שבתוכנו. חלק זה חשוב הוא מאד, והוא מפעיל אותנו בחיינו, אלא שיש כאן סכנה. חיויא – נחש. והנחש מסית ומפתה ומדיח, ומכיש, והורג. עלינו להשמר מכל משמר, כאשר אנו באים אל החוי, ולהנהיגו בתבונה.
הכנעני – הכניעה הסופית שלנו בפנים, שמביאה איתה את ההענות – זה בארץ כנען. נכנע ונענה.
ואז הופכת כנען לארץ ישראל, שבה מישירים מבט ורואים את האל. ישר אל. שורו הביטו וראו. מה רואים? אל. את אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב אבותינו, אשר הוציאנו ממצרים ופדנו מבית עבדים. לא יהיה לנו אלוהים אחרים על פניו, ולא נשא את שמו לשווא.

[פסקה לדוסים כבדים:
בשמו נזכור ונשמור את יום השבת, בשמו נכבד אם ואב, בשמו לא נרצח את ילדינו ובכלל, בשמו לא ננאף, בשמו לא נגנוב, בשמו לא נעיד עדות שקר, ובשמו לא נחמוד.]
6.
עוד מדובר בפרשה על שמיטה. שנת השמיטה שלנו הולכת ובאה אל קיצה, ראש חודש אלול היום, בא חודש הרחמים והסליחות.
אנא ה', שמוט לנו את חובותינו, סלח לנו ושלח לנו ישועה ורחמים ממעונך.
7.
שבוע טוב. אמן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שבתות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על שבת ראה

  1. ARE הגיב:

    טוב להתעורר אל בוקר כזה.
    בוקר טוב.

    3.
    הגו'ים – הברקה נהדרת. חייכתי כמו כשמבינים פתאום נוסחה.
    4.
    "ולא עלתה על לבי" – חיזוק לגילוי המצבה שעשית כאן לאחרונה. אלהים כמו מכיר בכך שיש דברים שרק האדם יכול. לטוב ולרע. ונדחף לי להוסיף כאן "ובחרת בחיים".
    5.
    כל כך נכונה הגישה – אני הוא סה"כ מי שנקרו על דרכי בחיי. איזה יופי!
    ומזכירה גם, שישנה ציפור החיויאי, אשר כשמה כן היא. יש בטבע, ומסביבנו בכלל, שותפים אפשריים לדרך.
    6.
    נדמה שאין זמן טוב מזה לבקש ממך סליחה.
    היתה פעם אחת, שמנהמת לבך כתבת כאן משהו רך ועמוק על תולדותיך, ואני – במקום לשלוח יד פשוטה (לפשוט יד) ולהאיר את שבילך (בשבילך), אינסטינקטיבית פיניתי מקום לקורצ'קיסטית שבי והתערבתי. זה לא היה נורא, אבל נורא שלבי ערל היה.
    אנא, סלח לי.
    8.
    ועכשו אני באמת חייבת לקום ולסיים את מטלותי. תיכף צהריים.
    7.
    תודה על דבריך ועליך תודה.
    שבוע טוב וחודש טוב.

  2. מגירה הגיב:

    בלילה הראשון, אחרי שהבאנו את בתנו הביתה מבית החולים
    שמנו לב שאין סוללות למבשיר הבייבי סנס החדש שקנינו.
    בבוקר כשקמנו הסתבר ששנינו ישנו כל הלילה עם אוזן אחת פתוחה
    לשמוע את הנשימות הקטנות שלה ולהיות בטוחים שהיא בסדר.

  3. מגירה הגיב:

    וכנראה שאני כותב את זה מתוך אסקפיזם
    אבל אסקפיזם שונה.
    כי אם אסקפיזם הוא בריחה מהמציאות אל מקום מדומיין
    אז המציאות שלי היא כאן
    והיא בכל זאת שפויה ונורמלית יותר מכל מה שהולך שם.
    אז אני בורח בין ארבע קירות של בית ושומע מוזיקה
    ומאכיל ומשחק או מחליף חיתול לבתי ואוהב ללא גבול.

    ולמרות שאי אפשר להתעלם
    ולפעמים זה ממש פשע
    ואנחנו לא יכולים לומר
    "ידינו לא שפכו את הדם".

    מיהו המולך המשתולל
    ברחובותינו (ואולי גם מעט בתוכנו)
    (המרדף אחר הרווח הכלכלי? חוסר היכולת להתמודד עם הקושי?)
    או שהטירוף קיצוני מדי
    ועלינו לשרטט קווים ברורים
    כאן בפנים שם החוץ.

  4. ARE הגיב:

    גם אני. גם אני, עצב עמוק ותדהמה.
    ומהבוקר אני תוהה מהן השאלות שאולי יסייעו לי להבין.
    שאולי ההבנה תשרטט איזו מסגרת של נחמה.
    מגירה, טוב שבאת לכאן.
    (זה אמנם סוג של להתגודד על השביל בשכונה, ובכלזאת.)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s