שבת וישב

1.

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו", כך נפתחת פרשה זו.

וזה העניין:

יצחק, אבי יעקב, נעקד. אברהם שם אותו על המזבח ממעל לעצים, ושולח ידו אל המאכלת. לשחוט, אתם יודעים.

יצחק פוחד מאוד. הוא רואה את אשר קורה, ומבין, ברגע מסויים, קרוב אל מותו, כי הוטל על אביו לשחוט אותו.

אברהם שולח ידו אל המאכלת, לשחוט את בנו.

השניים עסוקים מאד. אברהם עסוק בלציית, ובלבחון את אלוהים. אם אני שוחט, אומר הבוחן, אתה אולי אלוהים, אבל לא שלי.

אבל אלה עיסוקי משנה. הוא עסוק, בעיקר, באמונתו. הוא מאמין ככל שיכול אדם להאמין.

מנגד, יצחק עסוק בתפילה. הפחד הגדול שהוא נתון בו דוחף אותו להתפלל. וזו היא תפילתו:

"אלוהי אבי אברהם. שמעתי שמעך וראיתי חסדיך הרבים. בנו של אברהם עבדך אני, ושמך נישא בפיו בכל העיתים. שמעתי על מעלליך הגדולים, והסיפורים, כך נאמר לי, יעברו מאב לבן. אבל לא ידעתי כי אלה אב אחד, ובן אחד, אני.

אני חושב כי אני מבין מה קורה כעת, ואני פוחד מאד.

בשכבי על המזבח, עקוד, אני מבקש אותך, אתה, אלוהי אבי, אל נא תתן לאבי להפוך לרוצח בנו. הרוג אותי לפני שיכה בי אבי עם המאכלת שבידו.

אלוהי אבי אברהם, קח את נפשי.

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

יצחק עוצם את עיניו, והנה, אין המכה באה. מכאן הוא מסיק שנתקיימה תפילתו, וכי לקח השם את נפשו, וכך יצא כי לא רצח אביו את בנו.

אבל אז הוא פוקח אותן, והנה הוא שוב שם, על המזבח, בהר המוריה, ואביו בא עם איל אחר, שנאחז בסבך בקרניו.

[הסבך איננו סבך קוצים או שיחים בלבד, אלא התסבוכת הנוראית שנקלעו אליה הבן, האב, ואלוהים. (לא, אנחנו לא נוצרים).

זה תפקידו של איל אחר, להתיר את הסבך.  ומקרניו יותקן שופרו של משיח.]

הערה: נשמת יצחק היא נשמת כל חי. רצונו להוותר בחיים, ובו בזמן לקיים את מצוות אלוהיו, ובו בזמן אף לחוס על אביו. על מוסריותו של אביו.

עד כאן על הפחד של יצחק שאחז בו עת ראה את אשר ראה.

נחזור:

וישב יעקב בארץ מגורי אביו. כלומר, יעקב יושב במקום הפחד של אביו. בארץ המגור.  יעקב יושב בתוך הפחד המצמית שאחז ביצחק, והוא יושב בו בנחת. שנים עשר בנים, גיבורי חיל, בת אחת, עבדים, שפחות, שתי נשים, שתי שפחות. מלך על פחדיו.

מלך זה ישראל. זו איכותינו, אם תהיתם ביניכם לביניכם.

2.

עם כל זה, ברור שכעת יבוא ליעקב אשר יגור: טרף טרף יוסף, חיה רעה אכלתהו. מות הבן. עכשיו משלים יעקב את חוק למודיו בארץ מגורי אביו.

ושכר הלימוד כבד מאד, ויעקב ממאן להנחם ימים רבים.

3.

המלים האחרונות המוחלפות בין יעקב ליוסף לפני כל המאורעות שיבואו הן:

– הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם.

הנני

– לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר.

זה ציוויו של אב הנפרד מעל בנו. שלום בין האחים. שלום לצאן.

ולהשיב דבר.

זה מעניין מאד. אומר משה, לפני שבורח למדיין: "אכן נודע הדבר".

התורה קרויה דבר. יש חומש שלם ששמו דברים. ויש את במדבר.

יוסף נשלח להשיב את הדבר לישראל. זו מלאכתו.

זה עניין יוסף כפי שנתגלה בהתשס"ט, בשבת פרשת וישב.

4.

שוב קראתי את שר הטבעות.

אדם, הידעת מהי הטבעת שעליך לשאתה אל ארץ האויב, אל הר האבדון, ולהשליכה שמה?

זו משימתך, אדם.

מצא את טבעתך. השלך אותה אל האש. חזור לחיים.

סביב זה נארוג לך סיפור. יהיו לך ידידים שיסייעוך. יימצאו לך אויבים גדולים.

יהיו רגעים קשים מאד, יהיו קלים יותר.

אל תאמר נואש.

ואם נואשת – המשך ללכת. אל ההר. אל ההר. אל ההר.

ושם, בהר, עת תבוא להשליך את הטבעת, תמצא כי היא גוברת עליך, וכי אתה נתון למרותה.

שם, בהר, התפלל אלי.

אז אבוא אליך, ויחד נשליכה אל האש.

ואם תזכה, תחזור אל החיים.

5.

אבל קודם, עליך למצוא את הטבעת, וזה לא פשוט כלל. נרקום לך סיפור גם כאן.

חפש ככל יכולתך. התייגע בחיפושיך. אתה תמצא.

הרי לך סימן: אם יום אחד תגלה שאתה מאמין – סימן שמצאת.

(על כן אמרו: יגעת ומצאת – תאמין). 

ואם לא תמצא, התפלל. אני אעזור. (יש כאן סתירה. אבל כאן בדיוק אני חי).

6.

שבוע טוב. שבוע טוב.

אמן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שבתות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על שבת וישב

  1. ARE הגיב:

    בוקר טוב.

    1.
    הרוג אותי לפני שיהפוך אבי לרוצח. הו. נשמה ענקית יש בך.
    3.
    יוסף נשלח להשיב את התורה לאביו. זה תפקיד חשוב מאד.
    חשיפתך הזאת היא כמו מסך קטיפה אדום שמתרומם ומגלה את הבמה, ועליה נסתר ממני משהו נוסף: כיצד גלתה תורה מיעקב?
    כמובן, כשמנסחים "גלתה תורה מישראל", הרבה דברים נופלים למקום.
    למרות זאת, הגם שיעקב הוא ישראל, ישראל הוא לא כל יעקב.
    4.
    מצא את טבעתך. השלך אותה אל האש. חזור לחיים.
    ואם לא תמצא, התפלל. אני אעזור.
    והסיפורים שנחיה לך מכאן ועד שם ובהמשך.
    תודה. תודה לך.

    5.
    ושבוע טוב מאד.
    .
    (שלום אמה, שבוע טוב גם לך ושלכת מוצלחת.)

  2. ARE הגיב:

    שכחתי:
    מתיר הסבך.
    .
    יש אגדה אורבנית על כך שכשמגיעה כלה למשפחה פולנית, נותנים בידה פקעת צמר שהסתבכה, להתירה.
    אני אף פעם לא קבלתי כזו, אבל יש באמת המון פלונטרים להתיר בחיים, עם פולנים ובלעדיהם; אם פולנים ואם לאו.
    .
    ממך אני לומדת כלי חדש להתרה. וממשיכה להתרגש.

    מתיר הסבך. איזה כפל יפה.
    כמו שכתבת: יש כאן סתירה אבל כאן בדיוק אני חי(ה).

    תודה. מעומק לבי, תודה.

  3. cman הגיב:

    על הניסים ונפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה.
    אמן.

    חג שמח.

  4. twoman הגיב:

    שבתי לקרוא בדברים אלה, שנכתבו לפני שנה בדיוק.
    אכן, יש בהם עניין מסויים.

    1. כתוב: ויעקב שמר את הדבר. וגם כתוב: והשבני דבר.
    הרי שאת הדבר ששמר, נתן ביד יוסף, ואמר לו – זה ישמש אותך בחיפושים אחרי אחיך, אבל אחר כך עליך להחזירו אלי. ויוסף לא מחזיר – כי הוא נמכר למצרים. ויעקב נותר בלי הדבר, ובלי הבן, ומסרב להנחם ימים רבים.
    2. דבר אינו איזה חפץ. זה הדיבור. זה הלוגוס. בכל פעם מחדש אני מתפעל מעומק השגתה של הנצרות את היהדות. הרי כתוב שם מפורשות: בראשית היה הדבר. וישראל נקראים ראשית. על כן כתוב שם: בישראל היה הדבר. וזה הדבר שהיה ביעקב, הוא ישראל, והוא נתנו ביד יוסף, בנו, ושלחו לחפש את אחיו.
    החיפוש צולח, אבל השליחות נכשלת. ובדרך יש כשלון, ויאוש, ויוסף תועה, ולפתע פתאום יש איש, והאיש אומר לו – מה אתה מבקש, ויוסף עונה את אחת התשובות היפות ביותר אי פעם במקרא:
    את אחַי אני מבקש.
    והוא מוסיף בתמימות מוזרה: אמור נא לי לאן הלכו. כיצד ידע כי האיש יודע את הדבר?
    אולי ידע, אולי לא ידע.
    ואומר לו האיש – הם היו כאן ועזבו, הם הלכו לדותן, שמעתי אותם מדברים.
    ובלי להודות לאיש או לשאול לשמו או כל מגע אנושי אחר, פונה יוסף דתינה (דותינה – אל דותן) אל אחיו, ולא ידע כי משם יבואו עליו צרות רבות ורעות.

    והדבר ביד יוסף, ויעקב מחכה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s