שבת בא

1.

שבת זה שבת, אני נוהג לכתוב ביומני בכל מוצאי שבת.

2.

במלים אלה אני  מתכוון לכך, שבניגוד לכל הימים האחרים, שבהם אני רושם את ארועי היום

בראשי פרקים, בשבת אינני רושם אותם. אין ארועים בשבת.

יש מנוחה. יש תפילה ושקט וקדושה.

שבת זה שבת. הווה אומר: שבת אחת היא. אחדות כל השבתות מתרחשת בתוכי מאליה בשבת,

וכל ההתרחשויות, החיצוניות והפנימיות, שובתות שבת, נוכח שביתתו של אלוהים.

3.

ממלכתי, עיר קטנה ואיש בה אחד, מוקפת חומה.

סגורים שערי החומה, ואינני יכול לעבור בעדם.

אינני בטוח עוד שישנם שערים, אינני בטוח שאי פעם יהיו. אני פסימי לגבי עתיד ממלכתי.

אינני אוהב אותה, את הממלכה, את גן העדן שבראתי לי.

עייפתי מן הבדידות ומן הרוח הנוגה הבאה איתה.

4.

נסיונותי לצאת מן הבדידות נכשלים כולם.

הנסיון האחרון פגע בי יותר מכל. לא מפני שהיה חריג בעוצמתו, על אף שהיה עצמתי, אלא מפני

שהצטרף למשא נסיונותי האחרים, וכבד עלי המשא, כבד עלי מאד. ואין אהרון וחור.

אני חושב כעת שאולי המלכתי את פרעה בממלכתי זו, מבלי משים ובלי דעת,

ואני כלוא, כָּלוּב, בכתלים שבניתי במו ידי.

מה נורא כלוב זה.

5.

ב"א. השניים הופכים לאחד בביאה. אם זו ביאת המשיח, אם זו ביאת גבר בעלמה.

בא. בתוך הא', בתוך האחד. כאן מתרחשת פרשתנו. משה ואהרון ופרעה, הארבה החושך והבכורות,

יציאת מצרים, כולם כולם באחד הזה, שאינו מובן לי, וחתום לי, ופוגע בי בכל הזדמנות, ומבקש ממני

להיות טוב יותר ולפעול, תוך שהוא מכשיל אותי, ושונא אותי, ומרחיק אותי וגורם לי להיות רע. אל עצמי,

אל הקרובים אלי, אל הרחוקים ממני, אל העולם.

6.

בא אל פרעה. התאחד איתו. הייה עמו במקומו, ותקנהו משם, ממקומו.

ואני עייף, ואין בידי מטה, ואין לי אח המשמש לי פה ואני לו אלוהים.

ואין לי אלוהים שנגלה אלי. ואין לי עלמה לדעתה.

ואין לי דבר עוד בעולם הזה.

רק קיום מוזר שכזה, עלוב ודל, מררה אחת מתמשכת,

שנאה עולה בי ואינני מצליח לאהוב עוד.

7.

ביאת המשיח.

בי – את המשיח.

אלא שאין את, ואין שיחה, ואין אהבה ואין אחדות.

נותרו רק מלים שתיים, סיסמא ריקה,

ועם כל זה אחכה לה בכל יום שתבוא.

לביאת המשיח.

לביאה.

בכלוב שאג אריה.

8.

יציאת מצרים. לצאת מן המיצרים, כולנו כבר יודעים להגיד.

אבל זו גם צרימה. צרימת קולותינו האישיים בתוך ההרמוניה הכללית.

לצאת מזה. מן הניגון האישי בתוך ההניגון הכללי. מהעדפתנו את עצמנו

על פני האלוהים.

אני כותב זאת ואינני מבין. איך זה אעדיף את עצמי על פניך?

איך אפשר שיעדיף מי מבני האדם את עצמו על פניך?

9.

לשמור על עצמי ולאבד את עצמי בו בזמן.

אכתוב שוב ואתקן:

לשמור על עצמי באלוהים, ולאבד את עצמי באלוהים, ואין זמן עוד.

10.

"גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם".

אבל לא גדול בעיני פרעה.

מבחינתו הוא עדיין מושל, נגיד ומצווה.

הוא איננו מוכן לתת דעתו על כך שהמבנה השברירי של מדינה, ממלכתו,

נסדק תחתיו ומתחיל להתפורר ולהתמוטט.  

ומשה מזהיר, ודבריו נאמרים באופן יחידאי בעבורו בכל התורה כולה:

"וירדו כל עבדיך אלה אלי, והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא.

ויצא מעם פרעה בחרי אף".

אלה מילותיו של האיש הענו מכל האדם אשר על פני האדמה.

11.

לפני שאסיים אצביע על סתירה. סתירה זה חשוב, כבר כתבתי אלף פעמים.

במסתרי הסתירה, במסתור ובמסתורין, נגלים החיים.

זו מעלת חיי אדם. זו חולשתם.

12.

אומר פרעה למשה בזמן מכת החשך:

"אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות".

איך זה רואה משה את פני פרעה בזמן החושך?

זו סתירה אחת, קטנה. נניח שמשה יכול.

אבל אומר משה בחזרה:

"כן דברת, לא אֹסִף עוד ראות פניך". (אוסיף בכתיב חסר מאד: בלא ו', בלא י'. )

ואחר כך, אחרי כמה עניינים המתרחשים, נאמר:

"ויצא מעם פרעה בחרי אף". כלומר שוב בא אליו.

אינני יודע כיצד לגשת אל המסתורין הזה.

אבל יודע כי שם הפרשה בא, וכי לבסוף יוצא מתוכו.

"בא אל פרעה"  לעומת:  "ויצא מעם פרעה".

כאן אין סתירה כי אם שלמות.

וגם אלה החיים.

13.

דבריו של פרעה נאמנים הם:

כאשר מת משה, מת מול בית פעור. אני רואה שוב את בית פרעה.

אבל באמת מת כאשר תוכיותו, פנימיותו, ביתו, פעורים מול פני השם, הקדוש ברוך הוא.

כך טוב למות. הלוואי עלי. גם עליכם, האמת.

14.

עוד קצת.

"אל תוסף ראות פני…"

כאשר אתה מתגרש מעל פני פרעה, נאמר הרע כפי שהוא מתגלה בך, אל תשוב ותתבונן בו עוד לעולם.

זה יוביל למותך.

השאר אותו מאחריך. הניחי לו.

הנח לה.

דבר זה קשה הוא עד למאד מאד, ואין דברים רבים בעולם שהם כה קשים לביצוע.

וגם: הנה סיפור אשת לוט באדרת אחרת.

15.

עוד:

"ויקרא למשה ולאהרן לילה….."

מה כתוב כאן?

א. פרעה קורא למשה ולאהרון בלילה, כאשר מכת בכורות מזעזעת את ארץ מצרים.

ב. אבל גם כתוב שמישהו, או משהו, קורא למשה ולאהרון בשם "לילה".

במעשה בראשית כתוב:

"ויקרא אלוהים לאור יום ולחשך קרא לילה".

פרעה, או מישהו אחר, או משהו אחר, קוראים למשה ולאהרון: לילה.

הם מבחינתו החושך.

ג. אפשר לקרוא זאת כאילו הלילה קורא למשה ולאהרון ואומר להם קומו, צאו, לכו, עבדו. וברכתם גם אותי.

16.

שבוע טוב לכולם.

באמת שבוע טוב.

ותודה לכולכם. (על הדגים).

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משה, שבתות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על שבת בא

  1. מגירה הגיב:

    יפה מאוד כתבת
    שיהיה שבוע טוב
    לך ולממלכתך הבודדה
    אני בינתיים הגנתי (..?) על ממלכתי המורחבת בצו 8.

    אולי כבר לא יבוא האור, אולי נחיה בחושך
    אולי מחר יהא החושך מבורך 'הבא לגלות לו בחושך את כל הדברים'
    באמת שבוע טוב
    (ועל לא דבר על הדגים)

  2. פו הגיב:

    תודה.
    כולי תקווה שתבוא במהרה בימינו….

  3. twoman הגיב:

    תודה מגירה, טוב לראותך שוב. תודה על הדברים.
    תודה פו. אדגר אלן? הדב? קונג? בכל מקרה, תודה.

  4. ARE הגיב:

    לעתים נדרשות שבע הקפות כדי להפיל את החומה ולהכנס לנחלה (ולמנוחה גם, אולי).

    אלהים מניח את אבן הפינה למסורת עוד בטרם היות עם: "ולמען תספר באזני בנך ובן-בנך, את אשר התעללתי במצרים, ואת אותותי אשר שמתי בם; וידעתם, כי אני ה'."
    .
    ומכין גם את החומרים הנדרשים למעשה העגל עוד לפני שיצאו למדבר: "דבר-נא באזני העם, וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה, כלי כסף וכלי זהב."
    .
    ועוד שמתי לב כי ארבע מאות ושלושים שנה שישבו בני ישראל במצרים, מצלצלות בגימטריה שקל.
    ומטבע השקל הונהג בישראל בשנת 1977, בה גם הגיע אנואר סאדאת לארץ והונהג השלום עם מצרים.

    יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך.
    אמן.

  5. ARE הגיב:

    שלום מגירה, סליחות שלא התייחסתי אליך. ברוך שובך, ובשלום.

    "חשבתי על מהירות החושך", אני אומר ומשפיל את המבט. כשאני מדבר הם מסתכלים עליי, אפילו אם רק לרגע, ואני לא רוצה להרגיש את כל המבטים האלה.
    "אין לו מהירות", אומר אריק. "זה פשוט החלל שאין בו אור".
    "איזו הרגשה תהיה לבן אדם שאוכל פיצה בְּעולם עם יותר מכְּבידה אחת?" שואלת לינדה.
    "אני לא יודע", אומר דֵייל ונשמע מודאג.
    "המהירות של חוסר הידיעה", אומרת לינדה.
    אני חושב על זה רגע ומבין את זה. "חוסר ידיעה מתפשט מהר יותר מידיעה", אני אומר. לינדה מחייכת ומטה את הראש. "אז מהירות החושך צריכה להיות גדולה יותר ממהירות האור. אם תמיד יש חושך מסביב לאור, זאת אומרת שהוא חייב להתקדם לפניו".

    (מהירות החושך / אליזבת מון, תרגום יעל סלע-שפירו. עמ' 20-21.)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s