שבת יתרו

1.

בכל יום עובר אני על כל עשרת הדברות.

2.

בכל יום אני שוכח את הדִּבֵּר הראשון שעניינו חרות האדם באלוהים.

"אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים".  עניינה: יציאה מעבדות לחרות.

האם אני יוצא מעבדותי בכל יום? התשובה על כך ידועה, ועצובה מאד מאד.

3.

בכל יום אני שוכח את הדבר השני: "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".

אני ממציא לי אלוהים בכל רגע. פעם זו היא, ופעם זה הוא, בדרך כלל איזו נוחות  מסוג משתנה, כזה או אחר.

4.

בכל יום אני שוכח את הדבר השלישי: "לא תשא את שם ה' אלוהיך לשווא".

לא תמיד אני נושא אותו על שפתי, אבל בכל יום אני שוכח.

אנשים אומרים לי: באלוהים. על שטויות שלא שווה לכתוב עליהם דבר וחצי דבר.

באמת הם אומרים לי. באלוהים.

5.

בכל יום אני שוכח את הדבר הרביעי: "זכור את יום השבת לקדשו".

הזכרון, השמירה, השמירה בזכרון, הם אלה אשר מקדשים דבר. לזכור את השבת זה לקדש אותה.

לזכור אשה זה לקדש אותה, כי בקידושין הזכר מעניק לה את עצמו, ולכן זוכר אותה, והיא נושה אותו, וביחד הם אדם.

6.

בכל יום אני שוכח את הדבר החמישי:

"כבד את אביך ואת אמך".

אין דבר עצוב מזה.

7.

בכל יום אני שוכח את הדבר השישי:

"לא תרצח".

לפעמים אני מדמיין איך אני רוצח אדם. לפעמים זה אבי. לפעמים אדם אחר. תמיד זה אני.

הרצחנות העולה בדימיון שלי משמרת את הרצחנות בעולם.

8.

בכל יום אני שוכח את הדבר השביעי:

"לא תנאף". בכל פעם שאני נועץ מבט עמוק מדי, ונמשך אחריו בדימיוני, אני נואף.

שמירת עיניים דבר קשה הוא. קשה מנשוא ממש.

9.

בכל יום אני שוכח את הדבר השמיני:

"לא תגנב". אני גונב דעת פעמים רבות. אני גונב רמזור. אני גונב וגונב וגונב,

ואינני מבין את הדבר הזה ואת משמעותו. מה זה לגנוב? מה שורש הטוב שבו? ועל מה הוא בא לכסות?

אינני מבין. אבל גונב, בכל זאת.

10.

בכל יום אני שוכח את הדבר התשיעי:

"לא תענה ברעך עד שקר".

זה כמובן מדבר עם ואהבת לרעך כמוך. כלומר, אהבת רעך היא לא לשקר לו.

אפילו לא שקר לבן.

אפשר לומר את האמת לכל אחד, במלים רכות וטובות.

אבל אני משקר בכל יום.

שומע דברים שגויים ומוטעים, ואינני מתקן. ואפילו אומר דברים שאינני מתכוון לומר. רק תן לי לעוף מפה כבר, אני אומר הכל.

ואז אני אומר, ועף. אבל משקר. משקר.

11.

בכל יום אני שוכח את הדבר העשירי:

לא תחמד. העין רואה, הלב חומד.

לא תתנחמד. אבל אני מתנחמד. אם כי יהיו שיחלקו על הקביעה הזאת. אינני נחמד כלל.

לא נחמד, אבל חומד.

זה מתסכל. לו לפחות הייתי נחמד, כלומר, בר חמדה, שהיו בנות ישראל חומדות אותי בלבבן, ברחמן, בפתן שבבטנן.

אבל אינני נחמד או חמוד.

רק חומד.

12.

בכל יום עובר אני על כל עשרת הדברים.

אולי מחר אצליח שלא לעבור על אחד מהם.

זה יהיה נחמד. אבל אז אעבור על העשירי.

אם כך אכתוב:

זה יהיה נעים וטוב.

כמו השבוע המצפה לנו.

שבוע טוב. שבוע טוב.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שבתות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על שבת יתרו

  1. ARE הגיב:

    תודה.
    אני מרגישה שהבנתי.
    טוב יהיה לשנות הרבה.
    תודה רבה ושבוע טוב.

  2. אורי הגיב:

    תבורך על ההשראה שעוררת בי. שבוע טוב ומז"ט על הספר.

  3. רבקה הגיב:

    מה הוא האדם,כיצד הוא מפלס את דרכו בחיים אם לא בחיפושים ותהיות.האדם לעולם לא יהיה מושלם.

  4. פינגבאק: נכתב לקראת שבת יִתְרוֹ | פורקת ALL

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s