מלכות שבגבורה

מלכות שבגבורה הוא מושג מוקשה. הרבה יותר קל לחשוב על גבורה שבמלכות.

קצת כמו שרשת חברתית היא מושג לקוי, מפריד.

אבל חברה רשתית היא מושג ממש, שהשיגוהו, שאת תוכנו אנו יוצרים בכל רגע ורגע, ובתוכו, למעשה, אנו חיים כעת.

גבורה שבמלכות היא מושג ברור מאין כמותו כשמסתכלים על המלך ועל הנהגתו.

אין רגעים שהם חפים. אין רגעים שאינם מתאימים לשיעור. גם אם לפעמים נדמה כי אלה הם אינם פני הדברים.

המנהיג נעקד בכל רגע ורגע על ידי כל אחד מבני הממלכה, ואף על פי כן אוהב אותם עד לאין שיעור.

זו מלכות שבגבורה. זו גם גבורה שבמלכות.

קיקיון הוא שם נפלא. קיקלון, אומר חבקוק. כל השמות הללו מזכירים לי אותה. קיקה לון. קיקה יון.

אני נזכר בה בלי אשמה ובלי צער. אני אינני נזכר בה. על אף השכחה, זוכר אותה תמיד. לזכור את הנשייה משמעו: חיים.

מלכות שבגבורה: הבת שבתוך האם. האהבה שבצחוק.

רווח.

מלכות שבגבורה היא הוד ונצח וכתר. היא חייבת יסוד, לשלותה.

מלכות שבגבורה היא הוד ונצח וכתר ויסוד. מה חסר כאן?

מלכות שבגבורה היא הוד ונצח וכתר ויסוד וחסד.

מלכות שבגבורה רוצה דעת.

כלומר צריך תפארת.

ודעת וחכמה ובינה.

לזכור לשתף את מדת הרחמים.

מלכות שבגבורה זה היום הארבעה עשר בספירת העמר.

דוד; אהוב.

אחרי: אהבה

אחרי: אחד

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ספירת העומר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s