תכלה

שתבוא עוד היום, לפני כניסת השבת והחג.

שתבוא אלינו ונדעך בשם.

מה שמך?

ינון?

מנחם?

משה, אני חושב.

קום משה, התנער מעפרך.

שטוף מעליך דם לבי, שם אתה קבור.

רחץ במים את בשרך, ובאר לנו את התורה.

קום משה, קום.

בא אלינו.

ואתה, השוכן במרומים. הנח לו לבוא אלינו.

בא איתו.

בא איתו אלינו.

הוציאנו ממצרים. עזוב שפטים, הנח לאלוהיהם ולבכוריהם.

פשוט הוצא אותנו.

ושמור צאתנו. מעתה ועד עולם.

וסלח לי על מילות הכפירה הללו.

אתה אחד ושמך אחד.

ואתה הורדת את מרומיך בעבורנו. ואתה מפיח חיים בנו. בכל העיתים.

עד אשר באה שעתנו.

בא, כי הגיעה שעתה.

אל תשעה לבקשותינו. הן מבולבלות ומהולות מדי.

שעה אל דרישתי.

בא, שעתה באה השעה.

שנה טובה, נצח טוב.

מאחל: עמך ישראל.

.

.

.

.

.

.

.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על תכלה

  1. ARE הגיב:

    גם לעת תִּכְלָה, דבריך רוויי תוחלת
    וממלאים בה גם את לבי.

    תודה.
    שנה טובה. קמח טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s