אין איל (בראשית א', ה')

 א.ר.ו.כ

ה) ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה

פשטו של פסוק: אחרי התהוות האור, ולאחר שהבדיל בין האור ובין החושך, העניק הבורא שמות לאור ולחושך. לאור הוא קרא יום ולחושך הוא קרא לילה.
ישראל, שלנגד עיניו מתחוללת הבריאה, פונה אל בורא עולם וקורא לו: אלהים, לאור יום!. כלומר, המלה ויקרא מוסבת על ישראל, וישראל קוראים לבורא עולם לעמוד באור, להתגלות באור, משום שהאור, כפי שאמרנו קודם, הוא בחינת כי טוב.
כעת מתגלה בפנינו יצור חדש, לילה שמו, וגם הוא פונה אל האלוהים: לחשך! קרא לילה. כך שהאיכות הנבראת הקרויה לילה מציבה קריאה הפוכה לקריאתו של ישראל, וקוראת לאלוהים להתייצב בחושך. פירוש זה מצטרף על אשר ראינו קודם לכן: אלוהים בין האור ובין החשך. כלומר גם ישראל וגם האיכות הקרויה לילה קוראים לאלוהים לבצע שינוי, לרדת מן הגדר ולבחור צד: אור או חושך. על אף ששני הצדדים יודעים לקרוא שבין אור ובין חושך, אלוהים הוא, עדיין הם מאיצים באלוהים לבחור בצד שלהם. יש כאן מעין אבסורד או פרדוקס: שני הצדדים מכירים באחדות המציאות עד שלב זה, כלומר שאחדות הבורא לא נפגמה עם הבריאה – לא נעשה כאן פיצול כלל ואין למעשה זהויות שונות: אלוהים, אור חושך, שמיים, ארץ, ישראל, לילה, ואף על פי כן שתי האיכויות ישראל, לילה, דוחקות באלוהים להתייצב בצד שלהן דווקא.
עוד: ולחשך קרא לילה. האיכות הנבראת הקרויה לילה קוראת לחושך לבוא אליה, להתאחד עמה, משל היו בני זוג: הלילה, ישות זכרית (קרא לילה) הפועלת כנקבה המפתה את החשך לבוא אליה ולצבוע אותה בצבעיו. שני הפירושים האחרונים מאלצים את הדבר הבא: הלילה הינו ישות קדומה והוא נוכח בבריאה בדיוק כפי שישראל נוכחים בה. כלומר הבריאה מתחוללת גם לעיניו של לילה. ההבדל הוא שנוכחותו של ישראל עלומה, והיא נותרת בעילומה לאורך זמן רב, ואילו נוכחתו של לילה מתגלה כמעט מיד, לקראת סוף היום הראשון. אם, כאמור קודם לכן, מתחילים את הקריאה מן הסוף לעיני כל ישראל, בראשית, ברא אלהים וכו', הרי שישראל מופיעים קודם לכן, וזה בחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. ועוד, הרי שאם קרא לילה לחשך, הרי שהקדוש ברוך הוא נענה לקריאת ישראל, והתייצב לצדו, והוא מעתה חתנם של ישראל, ועל כך מספר שלמה המלך בשירו. ויש לך לומר מעתה ועד עולם.
ויקרא למשה ולאהרן לילה (שמות י"ב). על פי הפשט פרעה קורא לשני האחים ומוסר להם את כניעתו, אבל על פי דברינו האחרונים הלילה, שבתחילת דרכו קרא לחשך, קורא כעת למשה ולאהרון ומבקש מהם ללכת. הוא נכנע להם, למעשה, ויציאת מצרים מהווה את התיקון ללילה הקדמוני, שבחר בחושך על פני האור. ובהמשך שם אנו מוצאים הוא הלילה הזה לה'. הלילה נכנע בפני ה'.

ויהי ערב ויהי בקר יום אחד פשטו שתחילה היה ערב, על כן נאמר בתחילה וחשך על פני תהום, ולאחר מכן האיר היום, כשציווה הקב"ה על האור ואלה השניים יחד מצטרפים לכדי יום אחד שלם. וכך אנו נוהגים להלכה, שיום הינו משקיעה עד שקיעה.
ויהי ערב – שהבריאה בראשית התחוללה בערבו של היום האחד, כשערב לו, לבורא, זמנו שלפני הזמן. על כן נאמר, ויהי ערב. ועל כן כל ישראל ערבים זה לזה ואף ערבים זה בזה, כי היו נוכחים באותה שעת ערביים, וראו בעיניהם כיצד ערבונו של הקדוש ברוך הוא מעלה מלפניו את הרצון להיטיב לנבראיו, שזה אך עלו במחשבה. וזו הבריאה מן הרקיע העליון על כולם, הקרוי ערבות. מדרש מלים של אבן עזרא אומר כאן: ערב לשון ערבוב, שהצורות מתערבות זו בזו, עד כי אין להבחין בניהן, והמשך המדרש ויהי בקר לשון בקרה, שהאור מאפשר להכיר את הצורות ולבקר בינותן. יום אחד זה יום אחד שלם שהוא ערבוביה והפרדה. השלמות מחייבת פרק זמן של אי הבחנה, ואחר כך עשייה לשם הבחנה והכרה בזה וגם בזה כאחד, כלא נפרדים כלל, ואין יתרון זה על פני זה, אלא יחד הם מהווים אחדות אחת פשוטה ושלמה.
אחד לשון איחוי. שהאחד מאחה את הריבוי לצורתו הראשונה, הראשיתית, והכל כלול בו: גם ששת הימים האחרים. כאילו האחד הוא כלל הדברים כולם, והשני הוא פרט מתוכו, וכך גם השלישי והרביעי והחמישי והשישי, ואילו השביעי הינו הפרט האחרון שבאחד, והוא משלים את הפרדת האחד לכלל חלקיו, וכעת ניתן להרכיב מחדש. אלא שיום השביעי אינו דורש פעולה כלל, משום שהפרדת היום השישי הפרידה מאליה את השביעי, והוא נותר, מעצם ההפרדה החמישית (שהראשונה היתה הפרדת היום השני מן האחד, והשניה הפרדת השלישי, וכן הלאה עד ההפרדה החמישית – שם הפרדנו את היום השישי) לבדו בלא צורך במלאכת הפרדה נוספת. על כן נחים ביום השבת והוא מתגלה מאליו מתוך הששי.

עד כאן קיצור פסוק ה'.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, פרשת בראשית, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s