אין איל (בראשית א’ כ”ו)

א.ר.ו.כ

ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ:

פשטו של פסוק: אומר אלוהים – הבה נעשה אדם, והאדם הזה שנעשה, יהיה שליט על כל אשר חי במים, באוויר, וביבשה, וכן יהיה שליט על הארץ עצמה.

התבוננות: הנה בא הרגע הגדול בתולדות ימי עולם, ואלוהים מכריז על כוונתו לעשות אדם, ולא אומר לברוא – אלא לעשות. אנו רואים כי ביום השני עשה אלוהים את רקיע השמים, ביום הרביעי עשה את המאורות הגדולים וביום השישי עשה את חית הארץ למינה, ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו. אנו רואים כי אלוהים אינו עושה בכל יום, אלא מתקיימים לסירוגין ימים של אי עשייה, וימים של עשיה: ימי אי עשייה הם ראשון, שלישי, חמישי, ובהם נהיה אור, נראית הארץ והיא מוציאה את הצומח, המים שורצים את החי אשר בהם, ואלוהים – כשאינו עושה הוא בורא. נבדוק: בימים של עשיה, שהם שני רביעי ושישי, עושה אלוהים את רקיע השמים, את המאורות הגדולים, ואת בעלי החיים אשר חיים על הארץ, (ביבשה, על האדמה ובתוכה). בימי אי העשייה כוחות הטבע עצמם פועלים. האור נהיה, המים נקווים, הארץ מוציאה, המים שורצים. כל כח ופעולתו שלו, הייחודית לו, שמטבעו. מכאן עלי להסיק כי לאלוהים בלבד נתייחדה פעולת הבריאה, והיא אשר מטבעו. הכח לברוא הוא המבדיל את האלוהים מן הכוחות הטבעיים. מנגד, בימי העשייה אלוהים הוא העושה את אשר נתפרט. מכאן אני מסיק את חשיבותה של אי העשייה במהלך יצירה. אי עשייה אין פירושה התבטלות, אלא מתן אפשרות לכוחות אחרים, גדולים, לפעול את פעולתם. כלומר, היוצר, בזמן יצירתו, חייב לתת מקום ליצירה עצמה להתבטא, חייב להתייחס לכל פרט ביצירתו כאל דבר חי, שוקק, שיש לו יכולת פעולה אמיתית, ולהניח לו, לאותו הפרט, להתבטא בדרכו.
עוד דרך לחלק בין ימי העשייה לימי אי העשייה היא לבדוק אילו כוחות כוננו בהם. בימי העשייה: שמים, מאורות וחיים (בעלי חיים); ובימי אי העשייה: אור, מים, וחיים (הצומח והחי אשר בים ובשמים). ודי לי לדבר בזה.

נעשה אדם בצלמנו כדמותנו
תיבת נעשה נדרשה רבות, למי נאמרה, ואיך ולמה, אבל קוראי הפירוש הזה יודעים שלעיני כל ישראל-בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, ולפיכך היו שם בני ישראל, עדים למעשה הבריאה, צפו בו, חזו בו, השתמשו בעיניהם. הם היו נוכחים. לפיכך כשאומר אלוהים נעשה, הרי פונה לישראל ומשתפם במעשה. אנחנו נעשה, אתם ואני – ישראל והאל. ורבות מן הקושיות בעניין נעשה נענות. עוד: ויאמר – אלוהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו…. והפיסוק הינו פירוש. ישראל פונה לאלוהים ואומר – הבה נעשה אדם. הוא יהיה דומה לנו. מה שהופך את ישראל למשתתף פעיל במעשה בראשית. וכך גם מתברר הריבוי של תיבות בצלמנו כדמותנו, אבל עלינו לשאול האם ייתכן שישראל הינם בעלי צלם אחד, דמות אחת, שעל פיה נברא אדם? התשובה היא כן. ישראל הינו צלם אחד, דמות אחת, אלא שהוא מסרב לקבל דבר זה, ומתכחש לו בכל כוחו. הנה בא הזמן שאין עוד לעמוד בפני הדברים הללו, והכל הולך ומתברר מעצמו.

נעשה
ואחר כך אומר ויברא. ואחר כך וייצר. שהאדם מעולם העשייה הוא, ומעולם הבריאה, ומעולם היצירה. אציל הוא. ובחיות נאמר ויעש, שהן עולם עשייה לבדו, וכל זה כלול במעשה בראשית, ומכאן שעשייה דבריאה הן. ואדם עשייה דבריאה ובריאה דבריאה, וייצר ויבן ויוצר ובונה, זכר ונקבה בראם… ויקרא את שמם אדם ביום הבראם. שהאדם כלול מכל הבריאה כולה, וסתירתו עמוד יסודו.

אדם זוהי תיבת כל התיבות, והיא מעט המחזיק את המרובה והכל נכלל בה, והיא כלולה מן הכל ובה הכל מדבר ועליה הכל נאמר, ואף על פי כן, לא הובן בה דבר. על כן נאמר משה בתיבה, וגם עובר לפני התיבה. כי "תיבה" סתם – תיבת אדם היא. וסיפור דברי הימים נפתח כך: אדם, כי הסיפור החל רק כאשר היה אדם, וקודם לכן אולי היה זמן, אבל משמעות לא נודעה לו. תיבת אדם לעולם תבוא יחידה: אדם הוא, ואין אדמים. אדם אחד הוא, והוא יחיד ורבים גם יחד. לכן אדם – יחיד, בצלמנו כדמותנו – רבים. וזהו הביטוי הראשון לסתירה שבאדם והייתי קורא לה סתירת פרט וכלל. עליך לדעת בכל לבבך נפשך ומאדך, את הסתירה שבאדם, שהיא ממהותו, ואין הוא יכול להקרא אדם בלעדיה. הסתירה הינה אחת, ולכן כותב אני – הביטוי הראשון לסתירה. כל סתירה נוספת שנגלה תהיה ביטוי לאותה הסתירה האחת השוכנת בלב לבו של האדם, ומניעה אותו לפעול בעולם. ואמר קודם לכן אדמה, ופירשנו אדמה כפנימיות הארץ, ואילו האדם קשור באדמה בשמו, שהוא מפנימיות הארץ בא, ואליה הוא שואף, וזהו ביטוי שני לסתירה שבאדם וזו סתירת החיים והמוות, שבא מפנימיות האדמה, ואליה הוא שואף וברי כי אליה ישוב, אבל בינתיים, עד שישוב, ישאף מעלה בימי חייו הקצרים, מעלה מעלה, אל האוויר, אל מעל לאוויר, כמו האש עולה הוא עוד ועוד, ככל יכולתו, עד אשר יגווע, וצולל הוא במים, ושוחה, ושט ומפליג בם, וחוצב באבן, ומפסל מן העפר ומן הברזל, וחוצב וחוקר ועושה ופועל, ואוהב, ונפגע, ונהרג והורג, וממשיך הלאה, ככל יכולתו, ולא יביט אחור. ויקרה שיביט לאחור. סתירה החיים והמוות הינה עמוקה יותר, שהיא טמונה כבר בתיבת אדמה, ולכן היא הסתירה הראשונה, וסתירת הכלל והפרט היא הסתירה השנייה, והגילוי הזה הינו חשיפת הסתירה השלישית ויישובה, כי הסתיר את הסתירה הראשונה עמוק באדמה.

בצלמנו כדמותנו אומר הכתוב בפסוק הבא: ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו וזה מתיישב עם הפסוק שבו אנו עוסקים. וגם אומר: זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו (בראשית ה', א'). וכאן אין הפסוקים מתיישבים כי תחילה אמר כדמותנו, עם כ' הדימיון, ואחר כך אמר – בדמות אלוהים עם ב' תחילית.
הפסוקים מגלים סודם: בריאת האדם היתה בצלם. עשיית האדם הייתה בדמות. ויש חלוקה בין בריאה לבין עשייה וראינו. בריאה היא פעולת האלוהים לבדו, ורק הוא בורא, ואין היא עשייה אלא נובעת כאי-עשייה. ואילו עשייה לא נתייחדה לאלוהים לבדו, וכל היצורים כולם עושים. (וקל לעמוד על ההבדל בין עשייתו לעשייתנו, והוא באיכות). אם כן, הצלם נברא, והדמות נעשתה משמעו: צלם יש מאין, ודמות יש מיש. והדמות נעשתה מן האדמה, שהיא בחזקת יש, וכבר הוזכרה. והצלם מהו?

ולבסוף נכתוב כי תיבות אדם בצלמנו כדמותנו עולות כדי  משה בן עמרם ויכבד, והנה זהו האדם שהאל מתכנן לעשות, ובין התכנון לבין הוצאתו אל הפועל מתחוללים עניינים לאין קץ, גירוש מן הגן, ורציחה, ועיר, מבול ומגדל, שלושה אבות וארבע אמהות, ומאות שנים של שעבוד. ואז עשה אדם בצלמנו כדמותנו. בפירוש זה אנו מעלים את האפשרות שישראל מדברים אל ה' ואומרים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו – כלומר הצלם הוא צלם ישראל, והדמות היא דמות ישראל, ומכאן יש להבין את דברי חכמינו שמשה כלל ישראל הוא, שנברא בצלם  ובדמות הכלל. עוד: נקביל את בצלמנו כדמותנו לעמרם ויכבד, שכן שמו המלא של משה ושני הוריו עולים לכדי תיבות אלה, והנה נגלה כי עמרם הוא הצלם, שצלם העם רם הוא, ויכבד היא הדמות, שדמות העם נכבדה מאד, אצל אלהים ואצל אנשים. וכן נפרש כי שמה של יוכבד אם משה הוא המקור לדבר כבד את אביך ואת אמך, והמכבד את אביו ואת אמו קרוי אדם ולא זו בלבד, אלא אדם שבצלם ובדמות. 

וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ:
על פי הפסוק צלם האלוהים אשר בו נברא האדם הינו הרדייה, השלטון*. לרדות בכל הנבראות כולן, כאשר פרט הפסוק. ר.ד.ה לשון רודנות, רדייה, רידוד וגם ירידה, כביכול משכנו של האדם בעליונים, ויצור עליון הוא על כל היצורים, אבל עניינו לרדת ממרום כסאו זה, ולרדות בארץ וברואיה. ולרדד אותה, כלומר ליישר אותה, לשטח אותה, כאשר עושים לבצק. ואכן יאמר בהמשך, וכבשוה, כמו כביש, שמיישרים את השטח לצורך סלילתו. ועוד נעסוק בזה במקומו. ואמר גם: ובכל הארץ, כלומר, אין השלטון על יצורים חיים בלבד, אשר נבראו אתמול והיום, אלא הארץ עצמה, אשר נזכרת בפסוק הראשון, ואשר קבלה את שמה ביום השלישי, היא גם היא תחת שלטונו של האדם, על כל הכוחות הטמונים בה. וקשה ליישר את כל הדרכים כולן, וישנן דרכים שמסרבות להתיישר, וישנן עיניינים שנדמה כי הם מסרבים להתנהג כפי רצונו של האדם, והמתח שבין השולט והנשלט, שבעל עצמה הוא, מהווה עוד ביטוי לסתירה שבאדם. ואמר בתהלים נחני בארח מישור כלומר התפלל שיישר דרכו, שהדרך תישר לו, תשיר לו, אבל אין כזאת בנמצא, ודרכים ישרות נדירות הן עד מאוד, והן בדרך כלל קצרות.
ואם המשלנו קודם לכן את הארץ לגוף, הרי שעלינו למשול בגוף, ולא הגוף ימשול בנו. ודבר זה קשה הוא עד מאד, ודורנו נגוע בחוסר יכולת לשלוט עד כדי התבזות ונמיכות רוח. אם כי זו רוח התקופה, וזה בעל תפקיד חשוב בהגדרת השלטון ובחלוקת התפקידים להבא, ודבר זה יחלוף בקרוב, אני מניח. וזו סתירת גוף נפש, הידועה לנו היטב.
אבל הימים עצמם, והמים אשר בהם, והאוויר והאש, לא נכפפו לשלטון האדם, והם פועלים בעצמם לעצמם. ועל האדם לכבד את אלה מאוד, ונראה כי הוא נוהג כך ביודעין או שלא ביודעין.
ויסולח לי כי לא העמקתי חדור, ולא הבהרתי דברים שדורשים הבהרה. ובעזרת השם יובהרו בהמשך.

* וצלם אלוהים ברובד אחר, הרובד האחד, הוא הסתירה. שאלוהים מלך עלוב ומלך אמת ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתוקן ומקובל וטוב ויפה, ואל קנא הוא ומסתתר בשפריר חביון וגלוי הוא לכל, ולית אתר פנוי מיניה, ואין מקום לו. צפוי הוא, שהוא הכל, והרשות נתונה, שאדם נברא בצלם.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, פרשת בראשית, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s