אינזמן

חשבתי היום כי הודיה דתית להשם ניתנת לניסוח מעין זה:

אין מודה לאין על אין.

בכלל רבות אני חושב על האין, על האחד, על הפער שבין האחד לעצמו, וכיצד ייתכן פער מעין זה באשר האחד הוא אחד, ופער כבר שניים, לפיכך אין פער, אין באמת פער, (על כן מת משה מול בית פעור, ועל כן אמר מעפר באת ואל עפר תשוב).
על כל פנים, יש לי לומר כי האין האחד מעניק לאין שאיננו אחד ישות, ובו בזמן דורש ממנו לדעת כי ישות אשר מן האין – חזקת אין היא. ועל כן אמר: מותר האדם מן הבהמה אין, שהמותר בא לידי גילוי רק באשר האין (הקטן), יודע את עצמו, הווי אומר, את האין בכללותו. ועוד אמר: "ואדם אין" (בראשית ב' ה') וגילה כאן את כל הסוד כולו.

אל לי לצפות מבני אדם לכלום, אם לא למטה מזה.
חובה עלי לצפות מן האנושות לגדולות ונוראות, אם לא למעלה מזה.

הזמן עובר (חולף, עף, פס, גז)
באפס זמן (לפני 170 שעות הייתי אצל אחי ומשפחתו. עוד לא דקה חלפה לה).
בהכללה אומר:
הזמן מתקיים באינותו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על אינזמן

  1. revitaldanieli הגיב:

    תודה.
    חושבת על רעפים ועל הרווחים שמסתתרים ביניהם,
    על פריעה ועריפה, שיוצרות רווחים ומגלות את האין.
    שגלוי, בעצם. ורק עינינו טחו מראות.
    תודה על הדברים
    ותודה שחזרת לכתוב.
    שבוע טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s