דברי חול

א.
בראשית שמות הם שמות עצם. פרטיים.
שם הוא שם עצם. עצם היא שם עצם.

השם הוא שם עצם. פרטי. כללי.
כשכותבים את השם הוא פועל.

השם הוא לא שם פועל.
הוא שם.
הוא פועל.
הוא שם פועל.

אבל השם הוא לא שם. הוא לא פועל. הוא לא עצם.
הוא לא קיים.

אין איש מבין את זה.
הוא לא קיים.
הוא אין. הוא יש. הוא לא אין. לא יש.
הוא לא קיים.
הוא קיים.

הוא לא הוא.
היא לא היא.

הוא לא.

לא קיים.

לא אשר קיים.

ב.
מעולם לא שמעתי על הומניסט שנואש מרעיון האנוש. שקילל וביזה את האנושי.
שאמר: אולי טעיתי. אולי, בכל זאת, אחרי השואה, אחרי רצח הילדה ההיא, ורצח האישה האחרת, והרצח ההוא והרצח הבא, אולי, בכל זאת, חסר בו משהו, בבן האנוש, שגורם לי לחשוב שאולי טעיתי.
מעולם לא קם.
דבר שלא קמו נגדו מעולם, כרעיון, אליל ייקרא בפי.
ההומניזם הוא אלילות ששמה בקודש הקודשים שלה את בן האנוש.
קשה לצאת נגד זה. האנוש הוא בן אדם, כבודו, חרותו, זכויותיו. כל השיח הזה, המתאכל באש בעירתו.

עכשיו אם יקום, כבר לא יהיה בזה טעם. אני הוצאתי את הטעם מזה הדבר.

ואף על פי כן. אל תאמר נואש מן האנוש.
כי אדם הוא.
וגם כי אין יאוש בעולם.
וגם כי אם תאמר, זה יגמר בדם.

עקור עצמך מן המרכז. הנח שם לא דבר. לא שם. לא עצם. לא פועל.
לא קיים.
ויהי האדם כאלוהים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s