אין איל (בראשית ג' ח' )

א.ר.ו.כ

וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלהים בתוך עץ הגן

פשט הפסוק:
האדם ואשתו שומעים את האלוהים מתהלך בגן, ומתחבאים מפניו.

התבוננות:
הפעולה הראשונה שעשו האדם ואשתו מאז האכילה, ראינו, היא תפירת עלה התאנה ליצירת חגורה – פעולה מעצמם אל עצמם. כעת הם באים אל המפגש הראשון עם האלוהים לאחר האכילה. מפגש זה מתחיל בשמיעה, ככתוב וישמעו. מה הם שומעים? את קול ה' אלוהים מתהלך בגן לרוח היום. על כך יש לתת את הדעת ביותר, משום שהם אינם שומעים את קול ה' אף לא את קול ה' אלוהים ולא את קול ה' אלוהים מתהלך, ולא את קול ה' אלוהים מתהלך בגן שכל אלה ברורים הם לחוש, משום שאנו שמענו פעמים רבות את השאון שמקימים רוחות, חיות, או בני אדם בלכתם בקרבתנו. אלא שהם שומעים את כל הדברים הללו מתרחשים לרוח היום ויש לך לשאול האם היה שוני לו היה קול ה' אלוהים מתהלך בגן לרוח בין הערביים, או רוח הערב, או הלילה, והתשובה היא: וודאי מוחלט. קול הדברים נשמע שונה ביום ובלילה, והוא נשמע שונה באם נושבת הרוח או שוקטה, והתורה, שמדברת בקצרה מרובה עד כדי קידוד, אומרת בהרחבה ובפירוט כי האדם ואשתו, אחרי שאכלו מן הפרי ועשו להם חגורות, שמעו את קול ה' אלוהים מתהלך בגן לרוח היום.
מדוע כותבת התורה את הדברים באופן הזה?
נבחן את עניין הרוח. פשט הוא שנשבה רוח קלה בגן, רוח נעימה וטובה, שגן העדן הוא. ופשט הוא כי היתה שמש תולה בשמים, וכי היה יום, ולא היה לילה או ערב. והאלוהים התהלך לו בגן לרוח היום, כמו אדם המטייל בתמונת נוף יפה, בינות לעצים ונהרות, והוגה בעניינים שברומו של עולם, או בענייני דיומא. ונראה שבסיפורנו זה רום העולם ודיומא חד הם. ומה קיבלנו מאלה הדברים? כלום, כמעט. נמשיך, אם כן. זהו המופע השני של תיבת רוח בתורה. הראשון הוא בהתחלת ההתחלות ורוח אלהים מרחפת על פני המים, רוחו של האלוהים, וכעת הרוח היא של היום, זוהי רוח היום. כלומר, ניתן לפרש כי אחרי שהושלמה הבריאה, והאלוהים עשה את אשר עשה, הוא העניק מרוחו לכל הדברים: לדוממים, לצומחים, לחיים, ואף לזמן העניק מרוחו. אותה הרוח שהיתה על פני המים, כעת היא שורה על פני הדברים כולם, והנה היא מתגלה לראשונה בנפרדותה בזמן דווקא, שכתוב: רוח היום. הצייטגייסט הראשון. ומה היה טיבו של זה? על כך עונות האותיות: ר', ו', ח'. רי"ש, ראש וראשית עניינה, ו"ו חיבור היא, חי"ת – עניינה חיים וחיות. רוח הזמן הראשונה נגלית מחכמת האותיות: ראשית המחוברת אל החיים, ראשית החיים, ואכן אינני מעלה על דעתי זמן מתאים מן הראשית, להגות בחיים, ולהקדיש להם את כל תשומת הלב. כעת, יש להבחין: עשה האלוהים את מעשהו, וברא ועשה וחצב ויצר וחקק, ולא שמענו רוח במהלך העשייה. רק קודם לכן, כאשר אמרנו, ופירשנו שנתן מרוחו בדברים.
אבל היום יום אחר הוא. יום חדש. יום שבו נשבה רוח אחרת. רוח הזמן, ולא רוח אלוהים. שכן קודם לחטא לא היה זמן בעולמו של האדם, כי המוות לא השתרר עוד, ולא היתה משמעות לימים, לשעות, לשנים. איש לא רדף אחריך, וימיך לא היו קצובים. אבל כעת, אחרי החטא, יש משמעות לזמן, לרוח הזמן, כי נקצבו ימיו של אדם, והם אינם נצחיים עוד. וכך, מתהלך האלוהים בגן, כלומר שורה הוא בכל הדברים כולם, כבכל יום ובכל שעה, והוגה בראשית החיים, כפי שפירשנו. ולפתע פתאום שינוי: התחלף כיוון הרוח, והיא הפכה מרוח אלוהים שבנצח, לרוח היום שבזמן, ושינוי קל זה די היה בו כדי לספר את כל הסיפור כולו לה' אלוהים. ובא אליו מן הריח הנישא ברוח, אשר נושא את כל הסודות כולם מקצה העולם ועד קצהו.
וזאת ידעו גם האדם ואשתו, כי גם באפם הראשוני עלה ריח הזמן, ולכן ידעו שחטאם נתגלה ומיהרו להתחבא בעצי הגן ככתוב: ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלוהים בתוך עץ הגן ויש כאן כמה דברים יפים:
אחד הוא שהאדם ואשתו נבראו אחד, זכר ונקבה ברא אותם, וראינו כיצד על אף היותם שניים, הם אחדים זה בזה, ככתוב ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו. אחר כך ראינו כיצד הם נפרדים זה מזה: ותפקחנה עיני שניהם. וראינו כיצד התיבה שניהם בפסוק האחד לא מפרידה, ואילו זאת השניה כן מפרידה. ושניים מרמז על שינוי, כפי שראינו ביום השני לבריאה, ואכן השינוי הראשון באדם היה הפירוד שבינו לבינה ונעשו שניים. אבל כעת הם שוב מאוחדים: ויתחבא האדם ואשתו ולא כתוב ויתחבאו. כלומר החטא הפריד ביניהם, והפחד מן התוצאה שב ואיחד אותם, כמעט אפשר לומר: עשו תשובה. ודבר גדול הוא זה, ששבו והתאחדו אחר הפירוד, משום שזה הדבר זיכה אותם – שעל אף חטאם – יימשכו מהם כל הדורות כולם. ובזה תומכים כל הפעלים המוסבים על האיש והאשה עד כה: ויתפרו ויעשו וישמעו ולפתע: ויתחבא וגלוי הוא המעבר מרבים ליחיד.
וגם הפועל מוסיף: יתחבא שורש ח.ב.א ושתי האותיות הראשונות מרמזות על חיבור ועל חיבוב ועל חיבוק, והאות האחרונה על אחדות, כי א' היא אחדות. כלומר שבו והתחברו השניים לאחד.
והיכן הם מתחבאים? בתוך עץ הגן. א) במקום שאדם חוטא, שם הוא מתקן. הפירוד נעשה בעץ הגן, האיחוד נעשה בעץ הגן. וזה לֶקח לדורות. ב) בתוך עץ הגן – בתוך החיים. וזה גם כן דבר גדול. שאל יברח חוטא אל המוות כי אם ילך וישקיע עצמו בחיים. ג) דיברנו על הרוח, ועל הריח. ואולי חשבו שיכסה ריח העצים, שהוא חזק וטוב מאד, את ריח החטא. וזה רק רעיון, אבל במקומו הוא, וחביב.
עוד: אפשר כאן להפריד בין רחמים ודין, (ה' – אלוהים): ויתחבא האדם ואשתו מפני ה'. אלוהים בתוך עץ הגן. כלומר, משבאו בחטאם אל שורשי הדין, הפירוד, האלוהים, נבהלו מפני הרחמים – זה ה', והתחבאו מפניו. כלומר, משבאת אל צד אחד, הצד השני נראה מאיים בעיניך, גם אם הוא צד הרחמים.
ועוד: מפני ה' אלוהים ולכן אומר אלוהים למשה לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי, כי האדם ידע זאת, והתחבא מפני ה', וכשנפגשו אכן הפך האדם מנצחי לזמני, לבן תמותה, ומשה שכח, כי עברו דורות רבים, וה' מזכיר לו – לא תוכל לראות פני, שלא אטול חייך שוב.

ועוד יותר: וישמעו את קול ה' אלוהים מתהלך בגן לרוח היום כלומר קול ה' הוא שהתהלך בגן. כמו הדהוד המתהלך על פני שטחים נרחבים, מהדהד לפתע הקול האלוהי, והשניים נבהלים. אולי, ביודעו את החטא, צעק צעקה גדולה, וקולו הלך על פני הגן כולו, והשניים נזעקו והסתתרו. אבל זו אפשרות רחוקה. ולא זו בלבד, אלא שהם אינם מתחבאים מפני הקול, אלא מפני ה' אלוהים עצמו, כפי שכתוב: ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלוהים. לפיכך הקול המתהלך רומז על הדבר עצמו ההולך ובא, ולא רק על הדהודו. כך שלא לחינם אומר הנביא: קול קורא במדבר פנו דרך ה' שהקול מעיד על בואו, ולפיכך אנו אומרים פעמים ביום באהבה: שמע ישראל משום שאנו נדרשים לשמוע את הקול ההולך וקרב, תמיד הולך וקרב, ויום אחד בוא יבוא.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן, ומודה אני לו ונכנע בפניו על חסדיו שהרעיף עלי במלים אלה.
ואשר חסרתי יושלם ואשר פגמתי יתוקן בחסדי השם המרובים.
השיר והשבח לחי עולמים התהילה והתפארת לחי עולמים.

וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, פרשת בראשית, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s