אין איל (בראשית ג', ט')

א.ר.ו.כ

ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה

פשט הפסוק:
האלוהים, עודו מתהלך בגן לרוח היום, מחפש אחר האדם. על פי הפשט אנו נאלצים להבין כי האלוהים אינו מוצא את האדם, ולפיכך הוא מגביה קולו ושואל: איפה אתה?

התבוננות:
ויאמר לו איכה. כלומר, האלוהים, כפי שראינו, מתהלך בגן, וכעת הוא מחפש את האדם, משום שהאדם מתחבא מפניו בינות לעצים, כפי שכתוב: בתוך עץ הגן. אלא מאי? ויאמר לו איכה, ולא כתוב ויאמר איכה. הפנייה איננה בגדר קריאה כללית אל מי שאמור להיות במקומו ולא נמצא: אדם, אדם, היכן אתה? אלא הוא מדבר אליו כפי שדבר אליו בתחילה: ויאמר להם אלהים פרו ורבו וכו'. תיבת לו מרמזת על כך שהשיחה נערכה פנים אל פנים. הוא עומד מול השניים ושואל: איכה? כאילו שהפסוק מבליע פרט מסויים: ויקרא ה' אלוהים אל האדם והבליע זאת: (ויצא האדם ואשתו מתוך עץ הגן), ואז האלוהים מדבר אליהם ומציב בפניהם את השאלה הגדולה מכל איכה? ובשאלתו זו טמן עצב גדול מאד, שיתגלה רק כעבור שנים הרבה, עת יבכה ירמיה הנביא על חורבות ירושלים ויאמר בדרכו איכה, ואולי יכוון את אותה השאלה אל השמים.
מה משמעות השאלה איכה כאשר אתה עומד מול השואל, והשואל הוא אלוהים?
ויענה כל אחד כפי הבנתו. ואברהם ענה: הנני. על כן הוא אבינו.
עוד:
ויקרא ה': אלהים אל האדם ה' הוא רחמים, קורא בקול גדול ואומר: יעברו נא הדינים אל צד האדם. שעד עתה היה האדם בגן, והיה שרוי בחסדים בלבד, ואילו מעתה, משחטא, יהיה נתון לחסדי הדין.
עוד אפשרות, והיא רחוקה:
ויקרא ה' אלוהים אל האדם. והאדם יוצא ממקומו, מתבונן ואיננו רואה אלוהים. ואז אומר האדם
איכה. כלומר האדם הוא שואל השאלה. כמה יאוש ותחינה יש בקולו, שקודם לכן ראה את ה' בכל, וכעת איננו רואה אותו עוד, והוא בבחינת עִוֵּר. ואכן, ה' תופר להם בהמשך כותנות עור, להשלים להם את זו הבחינה, ועל כך אולי נזכה להרחיב במקומו. [עוד אפשר להוסיף כאן כי ה' איננו עונה לשאלת איכה הנואשת, והאדם ממשיך בדיבורו וזה כבר הפסוק הבא: את קולך שמעתי בגן ומבליע את המילים: (ואת פניך לא ראיתי עוד) וממשיך ואירא והיא תיבה טראגית כאן, כי היא מסגירה את פחדו של האדם מחד, ואת תקוותו לשוב ולראות מאידך. ויש כאן היפוך מן המציאות שחוץ לגן, שיראת ה' נולדת בנפשו של אדם כשאלוהים נוכח, וכאן היא באה דווקא כשהוא נעדר, וזה יפה. ועוד ממשיך כי עירם אנכי ומשמעותו: ונדמיתי לנחש, וגם על כך וודאי נוסיף ונדבר במקומו].

ויקרא זוהי הופעה חמישית בתורה: ויקרא אלוהים לאור יום; ויקרא אלוהים לרקיע שמים; ויקרא אלוהים ליבשה ארץ; ויקרא האדם שמות לכל החיות; ויקרא ה' אלוהים אל האדם. ונגלה כאן מבנה יפה: שלוש הקריאות הראשונות קורא הבורא לאיכויות שבעולמו: יום, שמים ,ארץ. [ויש להוסיף כי ולחשך קרא לילה; ולמקוה המים קרא ימים. אבל לא כתב ויקרא, אלא אזכר את קריאת שמותם לאחר שכבר נעשתה, ובא הכתוב להודיענו מה שם ניתן להם, ויש לחקור מדוע כך הוא. ויפה לגלות כי לילות וימים הם לאו דווקא הפכים, כי אם זמן החשיכה ומקום המצאם של המים.] הקריאה הרביעית היא של האדם, וכאן נגלה עד כמה היינו, ועד כמה עודנו, חלק חיוני וחשוב בבריאה, שנזקקה הבריאה לנו על מנת שתשתלם. הקריאה החמישית, זו שבה אנו עוסקים, היא כבר אחרי החטא, ולפיכך יש בה משהו ראשוני. והאלוהים שוב קורא, קורא לאדם איכה, כמו אומר לו, נכון שקראתיך אדם, אבל כעת, משאכלת, חלק ממך ייקרא איכה. כך שקבע האלוהים בתוך האדם את נקודת איכה על מנת שתקדח בו תדיר. שיחפש ויחפש ויחפש, כי החיפוש, התחפושת, החופש, החשיפה, חיוניים הם לחייו של אדם. ואילו המציאה, היא תבוא לו מפעם לפעם בהיסח דעת וביגיעה גדולה.
ועוד, שהרי ספר תורת כהנים שבתורה נקרא על שם התיבה הזאת ויקרא והוא מצהיר בפשטות בתחילתו: ויקרא: אל משה. בבחינת: אם אינך יודע את מקומך, כלומר אינך יודע להשיב לשאלה איכה, לך אל משה. הוא יראך, ואתה תשוב ותראה.
אמן כן יהי רצון.

שבח והודיה לבורא עולם שהשפיע דברים אלה על נפשי.
ומה שחיסרתי יושלם ומה שפגמתי יתוקן בחסדי האל המרובים.

האדרת והאמונה לחי עולמים הבינה והברכה לחי עולמים.

וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, פרשת בראשית, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s