אין איל (בראשית ד' ח')

א.ר.ו.כ

ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו

פשט הפסוק:
קין מדבר עם הבל, ואומר לו משהו. איננו יודעים מה. לאחר מכן, בהיותם בשדה, קין הורג את הבל.

התבוננות:
ויאמר קין אל הבל אחיו והסיפור נקטע. מה הוא אומר לו? ובכלל, מדוע בחרה התורה להעלים מאיתנו את דברי קין, ולהכריח אותנו להשלים בעצמנו את הדברים שהחליפו האחים ביניהם?
השאלה השנייה מאפשרת תשובות רבות, שהן בעיקרן השערות המשיב. השערתי גורסת שהתורה דורשת מאיתנו להשקיע מאמצים רבים על מנת שנוכל להתחיל להבין מה טמון בדבריה. בדרך כלל קיים פירוש פשט לתורה, שאפשר להבין על פיו את מהלך העניינים, וכשפותחים את התיבות, נגלים אוצרות רבים. אבל כאן אין פשט כלל, מעבר לעובדה הבהירה שקין אומר משהו להבל אחיו. הקורא חייב לנסות ולמצוא פתרון סביר, ואף יותר מסביר, אם רצונו להבין את הדברים לאשורם (וזאת במסגרת המגבלות האנושיות הקיימות תמיד בנוכחות התורה).
אז מה אומר קין להבל, אם בכלל? אעלה כמה אפשרויות:
א) הוא אומר לו: בא ונפגש בשדה. כך סוברים גם חלק מן הפרשנים הגדולים, והפתרון הזה הוא הגיוני, משום שהוא מכין את ההתפתחות הבאה – מה קורה כשהשניים בשדה. כמו כן מעיד פתרון זה כי קין מתכנן את נקמתו בהבל, ועל כן הוא מושך אותו לשדה, מקום פתוח ורחוק ממקום יישוב, על אף שלא ברור מהו מקום יישוב בשלב זה של הקיום. כלומר, תכנן להרוג אותו – וזה נקרא רצח. אבל התורה לא אומרת רצח היא אומרת – ויהרגהו, כך שהיא מכוונת אותנו אל מקום אחר. ואף על פי כן, בהכרות נקבע שקין הוא הרוצח הראשון, ובמה שנקבע בהכרות קשה מאד להלחם. ויש לבחון מחדש.
ב) הוא מתחיל לומר לו איזה דבר, ועוצר. גם השערה זו הגיונית, כי היא מעניקה הסבר לכך שקין אומר משהו, ואז לא אומר. זה תדיר בשיחות בין בני אדם, שאחד המשיחים מתחיל לומר איזה דבר, ומתחרט. אפשרות זו עדיין מזמינה את הקוראים לנסות ולפענח מה רצה קין לומר לאחיו, והרי זה מה שאנו עושים כעת. ובכל זאת יש מקום להשערה זו, שהיא פותרת, חלקית, קושי קיים.
ג) הוא מספר לו את דבר האלוהים כפי שדובר אליו (וכך גורס אבן עזרא): שמע, אלוהים פנה אלי ואמר לי שאין צורך לכעוס על כך שמנחתי נדחתה. הוא גם אמר שאם אני אהיה טוב, יהיה לי קל יותר, ואם לא, אני עלול ליפול ולחטוא. הוא חיזק אותי ואמר כי אני יכול למשול בחטא, על אף שהוא עושה רבות על מנת להכשילני. אפשרות זו מסתברת פחות, משום שהיא מכניסה יותר מדי מלים בפיו של קין. ראינו כי העולם שקט מאד, וכי התורה מציגה את הגיבורים האנושיים (אדם, חוה, נחש, קין הבל) כשתקנים ממש. חוה מדברת מעט, ורק כשזה הכרחי (כאשר נותנת שמות לשניים משלושת ילדיה, ובזה עוד נעסוק), על כן דבריה נחקקו והם נצחיים. אבל כל השאר דוממים. ולפתע קין אומר משהו. והתורה חושבת לעצמה שהדברים שהוא אמר אינם ראויים להיכתב בתורת משה, והיא מזניחה אותם. היא מעדיפה לספר שקין אמר משהו, או שהוא התכוון להגיד משהו, אבל את דבריו היא מעלימה – בין אם מחוסר חשיבותם, בין אם מעודף חשיבותם. אלא שההעלמה הזאת חייבת לספר משהו. חייבת. כי אין פרטים לחינם בתורה. אין, ולו אחד. לפיכך חייב להיות אחד, ואם ירצה ה', אולי נוכל להצביע עליו ולומר – פרט זה שבתורה הינו חסר חשיבות לחלוטין.
על כל פנים, מה נוכל ללמוד אם נבחר להמשיך עם האפשרות הנוכחית, על פיה מספר קין להבל את דבר ה' שנגלה אליו? אולי התפתחה שיחה? אולי ויכוח או לעג? שהרי ה' דחה את מנחת קין, ולפיכך להבל אין סיבה להאמין שה' פנה אל קין (משום שסביר יותר שה' יבחר לפנות לאדם שאת מנחתו קיבל, לאדם ראוי ונעלה). ואז בהיותם בשדה הפך הויכוח לריב, ומשם קצרה הדרך להרג. אבל גם אפשרות זו רחוקה, כי הבל לא מדבר כלל וכלל, ואין סיבה לחשוב שבא בדברים עם קין, ואולי לעג לו, או הקניטו. אבל זו אפשרות, ואפשר לחבר את אפשרות א' עם זו, ויוצא שהם נדברו להפגש בשדה, ואז באו בדברים, וקם איש אל אחיו, והרגו.
ד) תרגום יונתן בן עוזיאל מציע פרשנות מרחיקת לכת, והיא כהשערה ג' – שיחה בין השניים, ואני מתרגם כפי כחי:
ויאמר קין אל (במקור: לְוָות = עם, כלפי) הבל אחיו: בא ונצא שנינו החוצה. והיה כאשר יצאו שניהם אל החוץ ענה קין ואמר להבל: רואה אני כי ברחמים (באהבה) נברא העולם, אבל לא כפירות מעשים טובים הוא. מדבר ונושא פנים בדין (בגבורה, באופן קשה). (זאת אני מסיק מכך ש) קרבנך התקבל ברצון, ו(אילו) קרבני שממני לא התקבל ברצון. ענה הבל ואמר לקין: ברחמים נברא העולם וכפירות מעשים טובים הוא. מדבר ונושא פניו שלא בדין. ועל שהיו פירות מעשי טובים משלך וקודמים לשלך התקבל ברצון קרבני. ענה קין ואמר להבל: אין דין ואין דיין ואין עולם הבא ואין מתן שכר טוב לצדיקים, ולא נפרעים מן הרשעים. ענה הבל ואמר לקין יש דין ויש דיין ויש עולם הבא ויש מתן שכר טוב לצדיקים, ונפרעים מן הרשעים. ועל ענייני הדברים הללו היו רבים/ניצים/מתנצחים על פני השדה. וקם קין על הבל אחיו וזרק (במקור: טָבַע = השקיע) אבן במצחו, והרגו. עד כאן תרגום יונתן מתורגם חזרה לעברית ככל יכולתי, והיא דלה.
ה) וזו הצעתי: הפסוק הקודם אומר ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו. קין שומע את דברי ה', ומנסה לפרשם ככל כחו. הוא מדבר אל עצמו, בלבו: ויאמר קין, וכבר פירשנו מקומות שבהם נכתב ויאמר, והיתה זו שיחה פנימית (למשל: ויאמר ה' אלוהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, וברור כי ה' נמלך בדעתו, מדבר עם עצמו, וכך פירשנו). אם כן, קין מדבר עם עצמו, ומנסה להבין אל מי תשוקתו של מי, ומי מושל במי. ואת תיבות ואליך תשוקתו הוא מפרש: אל הבל אחיו. הוא מגלה את ההשתוקקות בתוכו, והוא מזהה כי היא מכוונת אל הבל אחיו, כי הבל חביב על אדם, האב, וקין מבקש להתחבב עליו, וראינו. ולכן התורה לא מוצאת לנכון לספר לנו מה נאמר – משום שלא נאמר דבר. והוא מוסיף ומפרש: ואתה תמשל בו – זה אשר משתוקק אליך אתה תהיה לו למושל, לאדון, ומחשבת קין כבר מבולבלת מאד ואני ממשיך כבר עד הסוף: ויהי בהיותם בשדה ותיבת בשדה מיודעת, הווה אומר זה שדה מוכר, שדהו של קין, שהוא עובד אדמה. ויש שהבל עובר בשדה עם צאנו, בדרך אל המרעה או בחזרה. קין, עם הפירוש שנתן בלבו לדבר ה', מחליט להתנהג כנגיד מושל ומצווה כלפי אחיו שהוא חופשי מטבעו. הניסיון של קין להכפיף את הבל למרותו לא עולה יפה, וקין, בתסכולו כי רב, הורג את אחיו. ולכן כותבת התורה פעמיים בפסוק זה אל הבל אחיו על מנת להדגיש את הסחרור הפנימי של קין, כשהוא מגיע לפירוש שלו, השגוי ככל הנראה, לדברי ה'. (וכמובן, וביתר שאת, היא מדגישה כי קין הורג את אחיו, את אחיו הוא הורג, ולכן פעמיים. והיא קובעת מאז כל רצח כרצח אח, ואין רצח אחר). ויקם קין אל הבל אחיו וזה לשון התקוממות. הניסיון של קין למשול בהבל הוא ניסיון התקוממות, והיא עולה יפה, יפה מדי, כי קין מאס בחייו שהם אינם חיים, רק רסיסים של קְנָאוֹת ומבוכות, והוא מחפש דרך להשתחרר, ושלא במתכוון הוא הורג את הבל, ועל כן אומרת התורה ויהרגהו, והיא אינה אומרת רצח, כי לא היה זה רצח, רק התגלגלות מצערת של נסיבות וחוסר הבנה של אדם מסכן מאד. יש לציין כי שרש ר.צ.ח מופיע לראשונה בתורה בספר שמות, בעשרת הדברות: לא תרצח, כלומר הרצח מופיע רק מהרגע שבו יש חוק ומשפט, תורה. לפני כן זה הרג. ועל כן, אומר אני, אחר שקיבלנו את התורה, יש מקום לפרש את האירוע ההוא כרצח, אלא שצריך בית דין, ולא מספיקה קביעת ההכרות – רצח. ואף על פי כן.

ולסיום: פסוק ח'. פסוק חטא. והרי זה החטא הראשון מחוץ לגן. החטא הראשון שבתוך הגן היה החמור ביותר שבתוך הגן – פירוד. ואילו החטא הראשון שמחוץ לגן הינו החטא החמור ביותר שמחוץ לגן – רצח. רצח אח (ויש לשים לב כי תיבת רצח כוללת בתוכה את תיבת אח, במובלע). והוא למעשה חזרה על החטא שבתוך הגן – רצח האחדות. כלומר התגלגלות החיים מאז ועד היום מתחילה בשני מעשי חטא החמורים ביותר שבנמצא. וברור כי הם חיוניים ביותר, ובלעדיהם לא היינו, לא כאן ולא אף פעם. אלא שעייפנו, וקשה המשא וכבד, וביותר קשה להיטיב שאת, ואת תוצאות הקושי הזה והקושי ההוא, רואות עינינו בכל יום ויום, ואפשר שעייפנו.

מודה אני לה' יתברך על פירוש זה, ומי יתן ונגאל בחסדיו המרובים, ויקל משאנו מעלינו.
ומה שחיסרתי יושלם ומה שפגמתי יתוקן בחסדי השם העליונים.
הטכס והטוהר לחי עולמים הייחוד והיראה לחי עולמים.
כ"ח באייר התשע"א, 43 ימים לעומר, 44 שנים לתחילת השיבה אל עיר הנצח, ובמהרה נשלים שיבתנו, אמן.

וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, פרשת בראשית, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על אין איל (בראשית ד' ח')

  1. רויטל הגיב:

    דבריך לוקחים אותנו כל פעם למסע בזמן.
    ומכל המסעות בין כל הזמנים מתחוור איך הכל מתקיים תמיד בדיוק ברגע הנוכחי.
    אין עבר, אין עתיד.
    או, הם מסתמנים מתוך התבוננויות, סיפורים, מתוך ההויה.

    וקראתי גם: "ויאמר קין אל הבל אחיו: ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו".
    בבחינת סיפר לו סיפור, ויקם הדבר ויהיה.
    תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s