אין איל (בראשית ד', י"ג – י"ד) (חלק ב')

א.ר.ו.כ

ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשא*: הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מוצאי יהרגני

פשט הפסוקים
קין משיב להשם. הוא אומר כי חטאו גדול מאד, וכי אין בכוחו לשאת אותו. דבריו נשמעים כנים (וזה לא פשוט, ואף על פי כן, פשט הוא). הוא מבין את עונשו היטב: גירוש מעל פני האדמה; יהא עליו לחיות חיי נדודים; וחייו יהיו נתונים בסכנה. בין אלה מונה התורה גם את ומפניך אסתר ולזה אין פשט. כמה סיבות לכך, וביניהן זו: לראשונה אי פעם בתולדות העולם אמרה תורה דבר ס.ת.ר
התבוננות
אחרי שהכיר בעוונו, חוזר קין על דברי האלוהים, כפי שהוא מבין אותם, והוא מסיק מסקנה: והיה כל מוצאי יהרגני. בפירוש זה אנסה לברר אילו שינויים עורך קין בדברי האלוהים (מה הוא משמיט, מה הוא מוסיף), למה הוא עורך שינויים אלה, ומה משמעותם. לבסוף אשאל כיצד הוא מגיע למסקנתו. ומי יתן וחסדי ה' יהיו עמנו תמיד.
הן גרשת אתי היום כעת מכיר קין בעונשו, והוא מתחיל בגירוש כאמור, הן גרשת. ותיבת הן משמעותה המיידית "הרי, הנה", והיא מתאימה כאן, אבל ראינו קודם לכן שדרשוה חכמינו דרך לשון יווני, במשמע אחד. כך שקין עשוי לומר משהו כמו: "אחד, הנה אתה מגרש אותי היום", ועל פי זה, תהיה זו הפניה הראשונה של אדם לאלוהים במשמעות אחד. כך שקין הוא הראשון להכיר באחדות האל גם מחוץ לגן, ואפילו בכלל, שכן לא ראינו את אדם ואת חוה מציינים את האחדות באופן הכרתי, אלא רק באופן התנהגותי, בדומה לכל הנבראים האחרים, שאינם אדם. ויש להוסיף כאן כי חטאם הוא המדגיש את אחדות ה', כי ביצעו בו פירוד, וגם כאן ניכרת האחדות. אבל בדיבור, במחשבה, לא ניכר כי הם מבינים את האחד, ואילו קין, במקום זה ועל פי פירוש זה, כן מבין. קין קרא ראשון בשם ה' אחד, וייתכן שעניין זה עמד לזכותו, כשקיבל את האות מיד ה', ונראה בהמשך, בעזרת השם.
גרשת הופעה שניה של שורש ג.ר.ש. לראשונה בגירוש מגן עדן, וכעת. ומה ביניהם? הרי את אדם ואת חוה גרש ממקום כלשהו אל מקום אחר – מתוך הגן אל מחוץ לגן. ואת קין מגרש מהיכן להיכן? נשוב ונתבונן בדברי האלוהים אל קין: מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ. איפה כאן הגירוש? מדוע אומר קין את אשר הוא אומר, הרי לא ניתן להבחין בגירוש. ועל פי הפשט, יש לומר כי הסיפא של דברי ה' הם הגירוש: נע ונד תהיה בארץ, אבל אם שואלים את השאלה מדוע זה נחשב לגירוש, הרי שהתשובה פתאום מתחמקת. אם כן, נשוב לדברי קין: מעל פני האדמה. ושוב עולה שאלה חזקה: מה זאת אומרת מעל פני האדמה? האם קין הפך לציפור? האם גורש אל ארצות הים? האם ירד אל מתחת לפני האדמה? כל התשובות נכונות, ונראה:
הפך לציפור? ברי כי לא כן הוא. אלא שיסוד מצות שלוח קן טמון לא רק בגן, כמו שראינו, אלא כאן ממש, בנקודה זו של סיפור בראשית. אל תקרי שלוח קן אלא שלוח קין. שהוא נשלח מעל פני האדמה, כציפור, (או אפילו כמלאך, ולזה יש סימוכין במקומות אחרים, ראה שער הגלגולים, הקדמה ל"ה). וכשלוקחים את הגוזלים ומשלחים את האם, הרי שאומר פירוש זה במקום זה: קין הוא אותה אם שאנו משלחים. את גוזליו אנו לוקחים, ואת זה נזכור כשנבוא בעוד פסוקים אחדים לראות את השתלשלות הדורות של משפחת קין, ונבדוק מה לקחנו מאותו השלוח. וזה מעניין מאד.
עניין נוסף בקיצור, ודברנו בו הרבה, והוא קשור בעניין הקודם: אדמה היא אמא, היא חוה. וקין מקונן על הגרוש מעם אמא, והוא אינו רואה כי היא המסתירה את פני ה' ממנו, כי היא המעכבת. ולכן בגירוש יש גם ברכה, ונראה כי מיד לאחר הגירוש נושא קין אשה, ומקים משפחה, וקודם לא יכול היה.
עניין אחר: קין עובד אדמה הוא, ולכן קללת האדמה בעבורו היא מעין גירוש. הרי אדם גורש ונידון לעבודת אדמה, אבל קין הוא זה אשר קיים את גזר הדין. וכעת ממשיך ה' את הגירוש: קודם מגן עדן לעבודת אדמה, וכעת מעבודת האדמה לנדודים בארץ. ואז נראה כי הגירוש הוא מן העבודה ולא מן המקום.
עד כה פירשנו כאילו נאמר הן גרשת אתי מעל פני האדמה. אבל התורה כותבת הן גרשת אתי היום, ויש לבדוק. משמעו של הצירוף גרשת אותי – אמרת לי ללכת מכאן. אבל מדרש אומר: גרשת את האות שלי. אלא כתב בכתיב חסר אתי כלומר גורשה אות ו' מעם קין. וזה מעניין כי ו"ו היא שתי אותיות זהות, כתאומים, ואם קין הרג את תאומו, הרי שהרג אותו של תאומו, והיא אותו שלו, אות ו'. ולכן הרג חלק מעצמו. וגם אות מ"ם היא שתי אותיות זהות, אלא שאחת תחילית ואחת סופית, וקין הוא תחילי כי בכור הוא, ואז נראה כי אותו היא מ'. וגם ה"ה (שלושה מופעים לה: ה"א, ה"ה, ה"י).
כעת באה תיבת היום והיא היום ממש. אבל אם אות קין היא ו' אזי תיבת היום היא תיבת הים ונאמר ברמזי רמזים: הן גרשת אתי הים, ולכן ארצו היא ארץ נוד שכן בים אין מקום להתיישב או להשתקע, רק לנדוד עוד ועוד על פני הימים כולם. ונזכור גם זאת ונראה מה קרה עם זה.
ואם אות קין היא ה"ה, כאשר דברנו, הרי שנקרא הן גרשת אתי יום, ואפילו הן גרשת אִתִּי יום וזה מתייחס לגירוש מן הזמן, ולא מן המקום, כאשר גורשו הוריו, אדם וחוה, מן הגן (נצח) אל הזמן. וקין מגורש מן הזמן, כי נעקר ממנו יום, וזה שבת, וזרע קין לא שומר ולא זוכר ולא יודע שבת. וזה יפה מאד, גירוש קין מן הזמן, וזה בתוך הפסוק גם בלא להשמיט את ה' הידיעה, שתיבת היום היא תאור זמן. מהי המשמעות של גירוש מן הזמן? אבדן הזרע. ושושלת קין נקטעת ואין לה המשך, ודברי ימי עולם מתחילים אדם שת אנוש, והנה רואים בעין כי קין נכרת מדברי הימים, ורק נח, כך אומרים חכמינו, שמר מעט על זרע קין, ואולי בזאת צדיקותו בדורותיו. ועוד אולי, אומרת התורה, נחוץ גם הזרע ההוא, במנות קטנות מאד, על מנת שנוכל להקים את העולם מחדש, לחיות ולהחיות. וכל זה אחרי שבעה דורות של תיקונים ותיקוני תיקונים, עד שלבסוף נולדת נעמה, והיא המעט שבמעט שלוקח נח מן העבר, אל הנסיון השני להקים אנושות.
ואם נקרא שאות מ"ם נחסרת אז נקבל הן גרשת אתי היו, ונראה כי מתקבל משפט סתום, אבל אם נקרא את תיבת היו כשמו של הקדוש ברוך הוא, הרי שנראה שקין מתקרב מאוד לקריאה בשמו הנכון, והוא משתמש בכל אותיות השם, אלא שאינו יודע כיצד לסדרן. וחסרון מ"ם הריהו חסרון מים, וקין, עובד אדמה, יודע שחסרון מים פירושו מוות. והיא גם חסרון אֵם כי מ"ם היא האות של אמא, וקין יודע שיהא עליו להפרד מעם אמו. כך שרק עם החסרון במים החיים, ועם אבדן האם, מתחיל קין לחיות את חייו, והוא מנסה לקרוא בשם ה', ואינו צולח. ורק בסוף השתלשלות הדורות, כשנולד אנוש, כתיב אז הוחל לקרוא בשם ה'. ונראה כי כל השלתשלות זו אחת מטרתה: לברר את שמו הגדול, ולקרוא בו. ובמקומו נברר העניין, בעזרת ה' יתברך ויתעלה.
אתי היום ואפשר לסדר אותיות תיבת היום כך: מהי? ו' ואז יוצא שתיבת זו מספרת לנו מיהי אותה אות קין, והיא אות ו'. וזה מעניין, כי אם אכן כך הוא, הרי שאות קין היא אות החיבור, ובאמת מיד לאחר מכן יודע קין אשה, את אשתו, ואין לך חיבור גדול מזה, והוא מקים משפחה, ובונה עיר, וזה יפה מאד, והפוך מאשר פירשנו עד כה. כי פירשנו שנלקחה ממנו אות, על פי דבריו: גרשת אתי, אבל האל מעניק לו אות כידוע, וכאן אנו אומרים כי זו אות ו', ולפתע יכול הוא לחבור אל אשת חיקו, וזה יפה, ואפשר עוד הרבה לדבר בזה, ודי באלה הדברים לעת עתה.
הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והפשט משמעו שלא די בכך שגרשת אותי ממקומי, מעבודתי, מן הזמן, גם אותך לא אראה עוד, משום שאאלץ להסתתר ממך. וכאן יש להוסיף: אסתתר מפניך כשם שעשו הורי אחרי חטאם. אלא שהם התחבאו, כזכור, וקין מדבר על הסתרה, ויש להבין.
אלא שקין לא אומר ומפניך אסתתר, אלא אסתר. וזו תיבה גדולה היא, ובה טמון סוד האדם ובתוכו סודות האחד והרבים, הנצח והזמן, החיים והמוות, היש והאין, הקיום ואי הקיום, האמת והשקר, הטוב והרע, היחיד והחברה, החוק והטבע, הזכר והנקבה. כל דבר וסתירתו. ויש להתעכב על כך ששרש ס.ת.ר נאמר לראשונה על ידו של קין, הארור, המגורש, הרוצח. ויש להרהר בכך ולהעמיק חשוב.
ומפניך אסתר משמעויות מיידיות: א) אהיה נסתר מפניך, אתה לא תראה אותי יותר; ב) אהיה נסתר מפניך, אני לא אראה אותך יותר; שני אלה מתאימים לתמונה הנראית אחר כך, שהיא שושלת קין, ובה לא מוזכר יותר יחס כלפי האל. קין מתחתן, מוליד ילד, בונה עיר, והשושלת נמשכת, ואין שום מגע עם האל. אפשר לזהות שני נסיונות ליצירת קרבה – בשמות מחויאל ומתושאל – אבל הם אינם צולחים. לא מתקיים יותר דיבור בין הצדדים. ועל כך נדבר בהמשך, אם ירצה השם.
משמעויות אחרות:
א) מפניך אהיה נסתר. כלומר, הקיום שלי והפנים שלך יסתרו זה את זה. זאת אומרת שעל מנת לשמור על עצמו חי, על קין לחיות בהסתרה מתמדת מפני האלוהים, והסתרה זו משמעה כללי: כל היבט של החיים. אין יותר אלוהים בחיים של קין. הוא יכול להקים לו מערכת אמונות, הוא יכול לבנות לעצמו תיאולוגיה. אבל אלוהים לא יהיה בחייו, כי אלוהים הוא מותו (סתירת קיומו). ורק במוות ישוב אל האלוהים. ולזה אמרתי קודם לכן, הגירוש מעל פני האדמה אפשר שהוא גירוש אל מתחת לפני האדמה. שם מוצא קין מחדש את אלוהים. וזה גירוש אל האלוהים, ולא ממנו. וכך, מבראשית ולדורות, נקבע כי לאלה אשר אינם חיים באור פני מלך, המוות הוא הגואל. עם זאת יש לזכור את דברי האלוהים אל משה בנקרת הצור: וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי: וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל-הַצּוּר: וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי: וַהֲסִרֹתִי אֶת-כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ וכאן אפשר ללמוד דברים רבים, אבל אנו ניקח רק לצורכנו: מאז קין ועד בכלל, לא אפשרי עוד לאף אדם לראות את פני ה'. גם משה כלול בזה. כלומר הסתרת אלוהים את עצמו מעם אנשים נועדה להגן על האנשים, ולאפשר להם לחיות. עם זאת, ישנן דרגות של הסתרה. יש הסתרה מוחלטת, ויש גילוי מסוים, גילוי אחור. גם את זה, כך מבין אני, מסתיר האלוהים מפני קין. עוד דבר שעולה כאן הוא אות קין. אומר אלוהים למשה: ושכתי כפי עליך…והסרתי את כפי כלומר אות קין היא אות כ"ף, כפו של אלוהים, ככתוב פעמיים כפי הכף שלי. אות קין היא אות כ"ף, והיא אשר מסתירה מפני קין את האלוהי, ובכך מחיה אותו, והיא אשר מוסרת מעל משה, והוא רואה את אשר הוא לבדו רואה.
ב) אהיה נסתר. הכרה בכך שהסתירה היא ממהותו של בן האדם. הבנה עמוקה זו באה מקין.
ג) אהיה נסתר. וזה מתוך ענייני הסוד, שאהיה הוא נסתר, ואין לדעת. אהיה אשר אהיה, אחד אני, נסתר אני.
ד) הפניות עתידיות למגילת אסתר. האחת בתיבת אסתר, שהיא אסתר ממש. ואף על פי כן, דרשו רבותינו את אסתר ממקום אחר: ואנוכי הסתר אסתיר (דברים, וילך (ל"א)). והשנית תופיע בעוד שני פסוקים שם נראה שקין מקיים את עונשו בדיוק: ויצא קין מלפני ה', כמגורש מעל פניו. אלא שאלה הדברים כתובים במגילת אסתר, ומרדכי יצא מלפני המלך, וכאן כתיב ויצא קין מלפני ה' הלא הוא המלך. ומרדכי יוצא בלבוש מלכות ועטרת זהב, ומכאן שמרדכי יוצא גם כן לגלות, והוא מורחק מעם ה', אבל זו הרחקה שהיא גאולה, בחינת התרת כל המצוות למעט פורים וביטול ספרי נביאים וכתובים למעט מגילת אסתר וזו גאולת עולם. וקין יוצא עם אות, ולא בלבוש מלכות, והוא הולך לגלות שאינה גאולה, אלא עונש, ויהיה עליו להשלים את עונשו, והוא גירוש שלם, ככתוב בפסוק המצמית בדברי הימים אדם שת אנוש, ונכרת שמו של קין מעם עולם. ועדיין – עוסקים אנו בו כעת ממש, כך שלא נכרת ולא יכרת, כי כתוב הוא בתורת משה, וזה נצח. וסתירה זו חיים היא.
והייתי נע ונד בארץ ואומר קודם לכן הן גרשת אתי מעל פני האדמה וכעת אומר בארץ ומכאן שהאדמה והארץ, לפחות בעבור קין, ולכן גם בעבורנו, אינן זהות. וראינו בימי הבריאה, ביום החמישי, כי האדמה אכן איננה הארץ. היא מופיעה כתיבה רק מרגע שיש חיים בתוך הארץ, גם אם אלה שרצים ורמשים, חיים הם, ואדמה חיים היא להם. ולכן קין מכיר בהיותו מגורש מעל פני החיים אל הארץ, שהיא ראשונית, וחיים אינם ממהותה. והוא מבין שעליו היה להפיח רוח חיים בארץ, אלא שהוא פוחד: והיה כל מצאי יהרגני, הווה אומר: לא אצליח להפיח חיים בארץ, כי מי שימצא אותי, יהרוג אותי הרוג. וכאן יש לשאול למה? מה מתיר את דמו של קין? ויש לך לומר: האדמה. שקול דמי הבל צועק מן האדמה, וכל העולם שומע. קין הרג אותי, קין הרג אותי. וזה עוד גירוש מעל פני האדמה, שהיא אינה אוהבת אותו עוד, ולכן לא תסף תת כחה לך ואלה הם גירושין של ממש, גט כריתות, נכרת קין מעל פני האדמה, ומכאן שדמו מותר לכל האדם.
אבל אלוהים איננו מסכים, כי החיים יקרים מאד מאד. ועל כך, בעזרת ה' יתברך, בפסוק הבא.

השבח לחי עולמים על דברים אלה, שזמן רב עמדו בתוכי.
ומה שחיסרתי יושלם ומה שפגמתי יתוקן, בחסדיו המרובים, והרבה חיסרתי והרבה פגמתי.
הצבי והצדק לחי עולמים, הקריאה והקדושה לחי עולמים.
ח' בתמוז התשע"א.

וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה' גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי מִנְּשֹׂא*: הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל-מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי

* על פי מסורת תימן. ולפי מסורת אשכנז וספרד נשוא בכתיב מלא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, פרשת בראשית, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s