אין איל (בראשית ד', ט"ו)

א.ר.ו.כ

ויאמר לו ה' לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו

פשט הפסוק
ה' אומר לקין המודאג שאל לו לחשוש לחייו, משום שהנקמה בהורגיו תהיה גדולה ועצומה. בנוסף לכך מעניק אלוהים לקין אות, שתשמש לו מגן מפני תקיפה אפשרית.

התבוננות
אלה הם דבריו האחרונים של האלוהים אל קין, לפני שזה יוצא אל דרכו, אל חייו. אלה הם גם דבריו האחרונים אל האנושות כולה, עד נח. האלוהים ישתוק כעת כ- 1600 שנה עד שיפנה שוב לבן אנוש כלשהו (הוא יאמר לו לבנות תיבה). יש לתת על כך את הדעת, ולשים לב היטב לאלה הדברים.
לכן זוהי מילת חבור שהופכת את הפסוקית שבראשה היא עומדת לפסוקית תוצאה. כלומר, למשפט שמסביר מה קרה, או מה קורה, או מה יקרה, תוצאה שנובעת מתוך מצב מסויים. היא באה בעקבות דבריו של קין: והיה כל מצאי יהרגני ואז אומר אלוהים: לכן כל הרג קין…. כלומר אפשר לנסח את הדברים מחדש באופן זה: מפני שיש כעת אנשים המבקשים את נפשך, אני מציב איום חמור ביותר בפניהם. או: עצם העובדה שאנשים מבקשים את נפשך גורמת לי להציב בפניהם איום חמור שבעתיים; איום זה אמור לספק לך הגנה מפניהם. כידוע, איום האלוהים צלח, וקין חי חיים ארוכים, ומותו לא בא עליו מידי אנשים שרצו לנקום את נקמת אחיו. (ספר בראשית לא מספר את סיפור מותו של קין, אבל חכמינו מתייחסים לכך, ואם יעלה צורך, נבדוק את דבריהם במקומות המתאימים).
לכן מה? כל הרג קין שבעתים יקם וזה פשוט יחסית, וכבר התייחסנו לזה בדברינו הקצרים עד כה. אלא שאפשר לקרוא את הפסוק באופן אחר, כאילו דברי האלוהים אינם מיועדים לקין, אלא לכל מבקשי נפשו. כאילו אומר האלוהים: שמע דברי כל הורג באשר הוא: קין שבעתים יקם. כלומר ההורגים הפוטנציאלים מקבלים אזהרה: אל תנקמו בו, כי לי הנקמה. אני אפדה את דם הבל מידי קין, ולפיכך אתם מוזהרים בזאת שלא לגעת בשערה משער ראשו. וכך עולים שני הפירושים בקנה אחד: אני אנקום בכם קשות אם תגעו בו, כי לי הנקמה. האלוהים יעבוד בקצב שלו, באופן שבו הוא רואה את הדברים. ונסתרים הם הדברים עד מאד, והנקמה בא תבוא שבעה דורות אחר כך, שנים רבות מאד מאד אחרי המעשה עצמו. וזה נותן הצצה מסויימת לנקודת המבט של הנצח, ומסביר עד כמה יכולים אנו לחוש מתוסכלים מאי הצדק הנראה לעין, משום שחיינו קצרים, ואפשר שלא נזכה לחזות בצדק בעינינו אנו.
כעת אפשר לומר כי דבריו האחרונים של האלוהים לאנושות לפני שתיקתו הארוכה הם פשוטים וברורים: "לי הנקמה. לי ולא לכם". אני אל קנא נוקם ונוטר. אני ולא אתם.
ואנו לא שומעים וזה מובן, כי קטנים אנו, וחלשים, וקשה לנו לסבול אי צדק משווע לאורך תקופה ארוכה, מבלי שיעלה בנו הצורך לנקום. אלא שהבנת חולשותינו לא משנה את העובדה שאנו לא נענים לדברים אלה, ואנו מבקשים נקמה בעצמנו.
וישם ה' לקין אות וכבר שיחקתי רבות עם האפשרויות, ואיזה אות היתה זו, ויש שיאמרו אות צ' כי היה צדיק נסתר (כן כן, הרוצח הראשון – צדיק נסתר, על פי דבריו – ומפניך אסתר) ויש שיאמרו אותיות אחרות, ויש שיאמרו אותות אחרים, ואין אני עוסק בניחושים מעין אלה עוד.
לבלתי הכות אתו כל מוצאו אלא שכאן עולה תיבה חשובה ומעניינת – אתו. שאם יש לו אות, הריהי אותו (אם יש למישהו בית – הרי זה ביתו, אם יש לו לחם – לחמו, אם יש לו אות – אותו). ואז יוצא שלא על קין הם חסים, אלא על האות. לבלתי הכות אתו מתפרש כאן כך: על מנת שלא יכו את האות שלו. וכך יוצא שקין מותר בהריגה, אבל האות היא זו שאסורה בנגיעה. והיא כתובה חסר, ואני כתבתי מלא. ובהקשר זה אני שב ואומר: אין נפשי חפצה עוד לנחש מהי אותה אות, אבל עולה כי יש בה ממד של איסור נגיעה, וככזו אפשר לומר כי קיים בה איזה ממד של קדושה, וכי בו בזמן קיים בה גם ממד של טומאה. וזה יפה ומתאים לקו הכללי של פרוש זה, שרואה בסתירה את נקודה המשען של הקיום האנושי (ועל אף שקדושה הפכה חול, וטומאה הפכה טהרה, נוגעים הדברים זה בזה, וקשורים יפה).
עוד רמז: לבלתי הכות אתו כל מצאו ראשי תיבות להאכ"מ ושיכול אותיות המלאך או מלאכה. כלומר אלוהים מצמיד מלאך שומר לקין. או: אלוהים מעניק לקין את כח המלאכה, והיא לו מגן, והיא לו שומר, כי המלאכה היא חיונית לחיים ממש, ובלעדיה אדם איננו שלם. רק מתקיים הוא, אך לא חי. ובאמת יפנה אחר כך קין לבנות עיר, ומאין לו כחות וידע לבנות עיר? הרי היה חקלאי, ולא בנאי, ולא נגר, ולא נפח. ואולי, אומר אני, אולי הפכה אותו המלאכה לאיש שיכול לסייע לאחרים, שיש בו צורך, וזה סיפק לו הגנה מפני נקמתם של אנשים. ויש להוסיף את האפשרות שמלאכה היא מלאך לשון נקבה, וזה מוסיף עניין ואינני כותב. ועוד מלאך שורש ל.א.ך שמשמעו שליח, ומלאכה היא (גם) משלח יד, והם קשורים זה בזה.
עוד בעניין רמז: סופי תיבות לבלתי הכות אותו כל מוצאו נותן יתול"ו ואת זה נרשום לווית. כלומר סופי תיבות וראשי תיבות יחד נותנים לווית המלאך (מלאכה), כלומר המלאך המתלווה אליו (או המלאכה הנלווית אליו), וזה יפה וחביב ואין אני עוסק בזה עוד.
כל מצאו ויש לשאול את השאלה שאין לענות עליה, מיהם אותם האנשים האחרים, מהיכן הם באו, למה ומתי. ואין אני עונה, רק שואל. וזאת אומר: ככל שעמל אדם בתורה, כך הולכת ופוחתת חשיבותה של שאלה זו, ואין היא מן העניין כלל, לא מעלה ולא מורידה.

השבח לאל על כל אשר עשה, ועל דברו זה שנתן בי.
ומה שחיסרתי יושלם ומה שפגמתי יתוקן. והרבה חיסרתי והרבה פגמתי.
הרון והרוממות לחי עולמים, השיר והשבח לחי עולמים, התהלה והתפארת לחי עולמים.
י' באב, התשע"א.

וַיֹּאמֶר לוֹ ה' לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, פרשת בראשית, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s