אין איל (בראשית ה', כ"א – כ"ד)

א.ר.ו.כ

ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח: ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות: ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה: ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים

פשט הפסוקים:
אין כאן פשט משום שאין אנו יודעים פירוש פשוט לתיבות ויתהלך את האלוהים. אבל מה שאפשר לומר הוא דבר מעין זה:
בגיל 65 מוליד חנוך את מתושלח. לאחר מכן הוא מתהלך את האלוהים במשך 300 שנה, ומוסיף להוליד בנים ובנות. בהיותו בן 365 נלקח חנוך על ידי האלוהים, והוא נעלם ואיננו.

התבוננות:
ארבעה פסוקים אלה באים בתוך אילן היחש החדש שמקימים אדם וחוה. עד כה ראינו כיצד גדל ומתפתח אילן זה דרך שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד. עוד ראינו כי לפסוקים המספרים על הולדת הדורות נוסח אחיד, וקל לראות כי כאן נשבר הנוסח. נביט בהבדלים:
א) לא שלושה פסוקים כאן, כי אם ארבעה.
ב) בכל אחד מן הפסוקים הנוסחתיים נפתח הפסוק השני בתיבת ויחי, ככתוב: ויחי שת, ויחי אנוש, ויחי קינן וכו'. כאן נפתח הפסוק השני בתיבה אחרת: ויתהלך, והיא חלק מביטוי חדש: להתהלך את האלוהים המוסב על חנוך: ויתהלך חנוך את האלוהים.
ג) אורך חייו של חנוך, 365 שנה, הוא מופלג מאד בעינינו, אבל קצר הוא מאד יחסית לאריכות הימים שבה נתברכו הדורות הקודמים, וגם לזו שבה יתברכו הדורות הבאים. כמו כן, המספר 365 מוכר לנו כאורכה של שנת חמה אחת (בערך), ולכך עלינו להתייחס, אם נוכל.
ד) כל הפסוקים הנוסחתיים מסתיימים בתיבת וימת, וזה הגיוני מאד. כאן, את תיבת וימת מחליף פסוק שלם, וגם הוא נפתח בתיבות ויתהלך חנוך את האלהים. כלומר, הן את תיבת ויחי והן את תיבת וימת מחליפות אותן התיבות עצמן! אלא שלתיבת וימת מצטרף מידע נוסף, ואת זה יהא עלינו לבדוק ולבאר, בעזרת השם.
ה) קיימת עדות על עניין הקשור בחנוך, מעבר להולדה ולמיתה. וזה הפסוק האחרון, הרביעי, ויתהלך חנוך את האלוהים ואיננו כי לקח אותו אלוהים. על פי דברינו הקודמים, ועל פי הבנתנו ואמונתנו, אין התורה מספרת דברים שאין בהם צורך, ואין היא מקדישה תיבות לחולף. מכאן שהתהלכותו זו של חנוך חקוקה בנצח, ויש לנו לשאול מה זה ועל מה זה.

אם כן, עלינו לברר כמה דברים:
א) מה פירוש הביטוי להתהלך את האלוהים? מדוע חוזרת התורה פעמיים על הביטוי הזה? האם יש הבדל משמעותי בין האזכור הראשון לבין האזכור האחרון?
ב) מה משמעות הדבר שהבטוי הזה מחליף הן את תיבת ויחי, הן את תיבת וימת?
ג) מה משמעות הסתלקותו של חנוך בגיל "צעיר" (יחסית לבני דורו, כמובן)?

רעיונות לתשובות:
אקדים ואומר את אשר אמרתי בפשט הדברים: אין אנו יודעים פירוש הביטוי הזה לאשורו. והמפרשים אומרים דברים רבים: שהיה ירא ה' תמיד, שהלך בדרך האמת, שהלך בדרך ה' ברצותו להיטיב לזולתו בצדקה ותוכחת, ורש"י אומר שהיה צדיק וקבל עליו לחטוא, ונלקח לפני שיחטא. ויש לדון בכל אלה לעומקם ואין אנו עושים זאת כאן. פשוט הוא לחשוב כי היה חנוך איש מיוחד, שנשא עיניו אל האלוהי בכל העיתים, והגה בו בלכתו – שכתוב ויתהלך, בשכבו ובקומו – שכתוב ויולד בנים ובנות. כלומר, איש צדיק היה.

רעיון ראשון הוא שקודם שהוליד את מתושלח, לא התהלך חנוך את האלוהים. רק לאחר שהוליד את בנו בכורו זכה להיות במצב רוחני/תודעתי זה. פירושו של דבר שעצם הפיכתו לאב קבע שינוי כביר במעמקי נפשו. ואפשר גם לחשוב על קשר טמיר שבינו ובין מתושלח בנו. (ויש לומר כי קשר כזה מתקיים בין כל הורה לכל צאצא, אך לא תמיד מתגלה הוא בעוצמה כזו, כפי שהיה אצל חנוך). אפשר למשל לחשוב על כך שחייו של חנוך על הארץ היו קצרים ביותר בשושלת זו, 365 שנה, ואילו חיי בנו היו הארוכים ביותר – 969 שנה. כמו מפצה הבן בעודף שנים על חסרון שנותיו של אביו. או אולי בשם שהעניק לבנו: מתושלח. שראה חנוך שעל מנת לשלח את בנו, כציווי התורה לשלח קן, יהיה עליו למות. על כן מת+ושלח, שאחרי מותו יבוא שילוח בנו. כלומר, חנוך הסתלק למען בנו, על מנת שיוכל הבן לחיות את חייו באמת. ואכן חי הילד עוד ועוד ועוד. כאן מתחילים אנו לגעת במשמעות הסתלקות חנוך בגיל צעיר יחסית: בזמן מותו חיים כל הדורות שקדמו לו, למעט אדם וחוה. כמו כן חיים בנו ונכדו, מתושלח ולמך, בהתאמה (זה אינו למך של שושלת קין, אלא למך של שושלת שת).
מכאן עולה כי מתושלח מתאבל על אביו, דבר שאינו מוכר לרוב אנשי השושלת. (רק שת רואה במות הוריו, וזה יוצר קשר בין שת ומתושלח, ומיד נראה). על כל פנים, אבלו של מתושלח נוכח, וכאן אפשר לפרש את שמו הפוך – לא מצד האב, אלא מצדו שלו: אבי מת, ועלי לשלחו ולהמשיך בחיי. וזה נכון לכל אדם. כך מתקיים קשר גומלין ביניהם: האב מת למען שלח את בנו, והבן החי משלח את אביו, משעה שזה מת.
(ואפשר למצוא עוד קשרים בניהם, למשל במספרי שמם (חנוך 84, מתושלח 784 והפער הינו 700 – שת, וזה חלק מן הקשר שבין חנוך ומתושלח לשת), או בשנת פטירת מתושלח (1656, שהיא שנת המבול, ונח כבר בא לעולם, וחנוך מכיל בשמו את שם נח, ומתושלח מכיל את שת, וכך נמצא קשר בין ראש השושלת, שת, לאחרון, נח, העובר דרך חנוך ובנו.) ועולים עוד ועוד קשרים ורעיונות, ואין אני פונה אליהם. רק את זה אציין: נראה כי אנשי שושלת זו שכחו את המוות. כאילו הוסרה מעליהם קללת אדם הראשון. כולם, על חייהם הארוכים ועל החכמה שוודאי נצברה, כמעט שכחו את רעיון המוות. וחנוך – כשמו – מחנך אותם מחדש. המוות קיים בינינו, מזכיר חנוך, לא נחיה לנצח. ולא תמיד נפרד מן הראשון בשושלת. יש ויסתלק מי מאיתנו בלא שנדע מתי, ואיך ומדוע. בעצם "מותו" (שהוא לא מוות שגרתי, כי אם הסתלקות, לקיחה על ידי אלוהים) מזכיר הוא לאנושות את חטא אדם הראשון ואת העונש, ותוך כך מגלה לכל האחרים שיבוא יום, וילכו גם הם בדרך זו. אפסיק כאן עם שברי הרעיונות הללו, ומי שרוצה יפליג לו עוד וימצא קישורים.

נזכור כי באנו לברר התהלכות מהי. ונעלה תשובה תמימה, שהתהלכות, בניגוד להליכה, חסרת מטרה היא. המתהלך אינו מבקש להגיע לאי אן. זוהי פעולה כמו אגבית לצד מעשה. אדם מתהלך לו תוך מחשבות או התבוננות, ואין הוא מבקש להגיע למקום, כי אם לרעיון, הבנה.
עוד נראה כי שורש ה.ל.ך הראשון מוסב על נהר חדקל, ככתוב: הוא ההלך קדמת אשור. אבל המתהלך הראשון הוא קול ה' אלוהים אשר מתהלך בגן לרוח היום. ולפתע נגלה קשר בין נהר חדקל, שמדרש שמו מעלה קול אחד: חד-קל, לבין קול ה' אלוהים, שגם הוא אחד. חנוך מתחקה אחר התהלכות הקול האלוהי, והוא מתהלך את האלוהים. על מנת להיטיב להבין את משמעות הדבר, נתמקד בתיבת האלוהים. חנוך מתהלך את האלוהים, כלומר תיבת אלוהים כשהיא מיודעת. זו פעם ראשונה בתורה שתיבה זו מופיעה באופן זה. ה' הידיעה (או: היידוע) מספרת לנו הרבה מאד, וזה יפה שתצורה דקדוקית פשוטה כל־כך מעבירה רעיון: חנוך יודע את אלוהים, ועל כן התהלכותו מיידעת. הוא יודע את האלוהים ממש, מתאחד עמו עד כדי ביטול גמור, ועל כן יוצא חנוך מן העולם הזה בדרך שאיננה ידועה לנו, שכן אנו לא יִידענו את האלוהים, ואין אנו יודעים אותו. והוא – חנוך – בעל זכות ראשונים, ומקבל את שכרו עד מאד: שיידוע תיבת אלוהים, הוא המעשה הגדול שלו, והוא הדבר החקוק בנצח.
(כך גם נוכל להיטיב להבין את משמעות התיבות הגדולות משה איש האלוהים שהוא אינו המוציא והמביא בלבד, כי אם איש יודע אלוהים. כעת נגלה לנו כי כאשר ביקש משה הודיעני נא את דרכיך, קיבל את מבוקשו, והפך לאיש האלוהים, אלוהים המיודע או הידוע.) נמצא עד כה, כי ענינו על חלקה הראשון של שאלה א', ועל שאלה ג'.

ויולד בנים ובנות ברור וגלוי הוא לעין ההבדל בין שושלת קין לשושלת זו: שההיא נמנעה בכל כחה מן ההולדה, ודברנו בזה שם, וזו עסוקה בפרייה וברבייה בכל העיתים. סיפורו של חנוך מדגיש זאת ביתר שאת, דווקא משום שהיינו מצפים שאדם שכל כולו נתון לאלוהים, ומיידע אותו, יפרוש מחיי היום־יום. אבל לא היא. ידיעת האלוהים אינה עומדת בסתירה לידיעת החיים, שמשמעותה העמדת תולדות וקיום העולם. גדולה היא לחנוך להכיל בתוכו את הנשגב ביותר ואת היום־יומי, ולגשר על הפער ביניהם. בעצם מעיד חנוך כי החיים שבכאן הם הם ידיעת האלוהים, ושאל לו לאדם לפטור עצמו מיישוב העולם בתירוץ של קרבה יתרה לאלוהים. כאן נפתח פתח לענות על שאר החלקים של השאלה הראשונה: מדוע פעמיים, והאם יש הבדל בין הפעמים. ומיד עולה כי השאלה השניה אחוזה בראשונה:
בתחילה התהלך חנוך את האלוהים מכיוון החיים, מכיון של העמדת תולדות. ולכן החליף הביטוי הזה את תיבת ויחי. אבל בפעם השניה מחליף ביטוי זה את תיבת וימת, משום שכאן נפסקת תרומתו לדורות הבאים. על כן נאמר שם ואיננו. נוכל אם כן להוסיף, כתרגיל בלבד כמובן, את תיבת וישנו לאזכור הראשון: ויתהלך חנוך את האלוהים (וישנו) – הוא חי תוך ידיעת האלוהים לכיוון היש (הולדת בנים ובנות). לאחר מכן התורה כבר מספרת (בלי להחסיר תיבה) שהוא מת תוך ידיעת אלוהים לכיוון האין. על כן כותבת היא: ואיננו. וזה יפה מאד: חנוך חי את סתירת היש והאין בידיעת האלוהים. ועוד הוא מקיים את סתירת החיים והמוות, בכך שאותן התיבות מחליפות הן את תיבת ויחי והן את תיבת וימת.

כי לקח אתו אלהים וזה מחזק את אשר למדנו, כי תיבת אלוהים שבכאן לא מיודעת יותר. חנוך מתהלך את האלוהים, אבל נלקח על ידי אלוהים. וכאן נגלה כי שם אלוהים מיודע תמיד, אבל פעמים הרבה נסתרת ידיעתו מאיתנו. ועוד נאמר שבעת שבא אלוהים לקחתך, אין אתה יודע אותו עוד. ונדגיש כי דבר זה קורה דווקא אז, בעת הקרבה הגדולה ביותר – אז מפסיק אלוהים להיות נודע, וידיעת האלוהים שהיתה בחיי חנוך איננה עוד. ואולי זה פירוש נוסף לתיבת ואיננו שבפסוק. ועוד אפשר לחשוב שנלקח על ידי אלוהים לא־נודע, וזה מרמז על היותו של המוות חתום מאיתנו תמיד ובכל העיתים, ואפילו אם חיינו חיים של ידיעת אלוהים.

ונמצא כי ענינו על כל השאלות, בעזרת ה' יתברך.

עוד: ואיננו וכאן נקרא ויתהלך חנוך את האלוהים – ואיננו פירוש: האלוהים איננו, וחנוך מגלה את סוד האין, כי לקח אתו אלוהים. כלומר בחיק האלוהים מגלה חנוך את אינות האלוהים, את ייחודו ונבדלותו המוחלטים של אלוהים מכל אשר ישנו, וזה דבר גדול ויפה ונפלא עד מאד, ואני כותבו רק כרעיון וכראש פרק.

חשבון חייו: כשנולד חנוך חיים אדם וחוה 622 שנים; ובמותם היה גילו 308 שנה. כשהוליד את מתושלח היה בן 65 שנה. וכשנלקח על ידי אלוהים היה אביו ירד בן 527 שנה; וסבו מהללאל היה בן 592 שנה; ואבי־סבו קינן היה בן 662 שנה; וסבי־סבו אנוש היה בן 752 שנה; ואבי־סבי־סבו שת היה בן 857 שנה. ובנו מתושלח היה בן 300 שנה. ונכדו למך היה בן 113 שנים. הוא נלקח בשנת 987 לבריאת העולם.
והוא דור שביעי לאדם. ומקבילו בשושלת קין קרוי גם הוא חנוך, והוא היה דור שלישי לאדם.

365 שנה ברי כי התורה מספרת לנו איזה דבר על שנת חמה, וכי היא קושרת אותו בחנוך. וברי כי לעת הזאת נותר דבר זה חתום ממני.

שבח שבח שבח שבח להשם יתברך, על אשר העביר בי את אלה הדברים.
ואשר חיסרתי יושלם, ואשר פגמתי יתוקן, והרבה חיסרתי והרבה פגמתי.
הקריאה והקדושה לחי עולמים, הרון והרוממות לחי עולמים.
כ"ו בחשוון, התשע"ב, יפו.

וַיְחִי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת מְתוּשָׁלַח: וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת: וַיְהִי כָּל יְמֵי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה: וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, פרשת בראשית, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על אין איל (בראשית ה', כ"א – כ"ד)

  1. itay הגיב:

    יפה.
    גם נח מתהלך את האלוהים.הוא מזכיר את חנוך גם בשמו.
    לאברהם לעומת זאת נאמר: התהלך לפני והיה תמים.אל תתהלך איתי,אלא לפני.תפיץ את שמי בעולם ותפעל לתיקון החברה האנושית,וכך תישאר שלם באנושיותך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s