אין איל (בראשית ו', י"ד – ט"ז) (חלק ב')

א.ר.ו.כ

עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר: וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה: צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה

פשט הפסוקים
כבחלק א'

הערה: כל הפירוש הזה הינו על דרך רמז. ומי שאין לבו לרמזים, יכול להמשיך ללא חשש, משום שפשט הדברים ברור יחסית, שהאל נותן מידות לתיבה, ומורה לנח היכן למקם החלון, היכן למקם הפתח, וכמה קומות יהיו בתוך התיבה.

התבוננות
אשר: הטענה המלווה את הפירוש הזה, בתחילת פרשת נח, היא שסיפור בראשית חוזר על עצמו, אם כי אחרת. וראינו מעט מזה. אבל כאן מופיע המבנה הבא: ראינו את תיבת מבית וכעת אנו באים אל תיבת אשר. ברור כי אותיות בית ואותיות אשר מרכיבות את תיבת בראשית. מחוץ לתיבת בראשית שאנו מרכיבים עומדות שתי אותיות: מ' (שהיא צמודה לאותיות בית), ו – ת' (שהיא האות הראשונה בתיבה תעשה, שאחרי אשר). זאת אומרת שמחוץ לתיבת בראשית עומדת תיבת מת, שכל מה שלא נכנס לתיבה – דינו נחרץ – למות.
אפשר גם לצרף את שתי האותיות לתיבת תם שמרמזות גם על נח, שנאמר בו צדיק תמים, וגם על סיום, סוף. כעת עלינו לבדוק את האותיות שבתווך, שהן האותיות שבין תיבת בית לבין תיבת אשר. מדוע עלינו לעשות זאת? כי אז נראה מה מכילה תיבת בראשית, שנחלקה לשני חלקים. ואלה האותיות: ומחוץ בכפר וזה. ומה אפשר לעשות איתן? אם נחשב את ערכן המספרי, הרי שעולות 222. וזה ברך/בכר. שכל שנמצא בתוך תיבת בראשית הוא מבורך, שה' שומר אותו מפני המוות שבחוץ, ומבוכר – כלומר בכור לה', כי כל אשר נמצא בתיבה יקים מחדש את החיים על פני האדמה, ותכונת הראשוניות, הבכורה, ניתנת בו. ועוד 222 עולה וידבר, ואמרנו כי משה בתיבה, ולכן וידבר ה' אל משה, אלוהים מדבר אל משה בעודו ברחם העולם, מלמד אותו את אשר יש ללמד, וגם זה נאה, ומי שרוצה ירבה לו פירושים, כי נחמדים הם הדברים.
נעזוב את הגימטריאות, ונחזור לאותיות עצמן: אם נרכיב את האותיות מחדש נוכל ליצור את ההרכב הבא: כ"ו בזו הרחם צוף. כלומר התיבה היא רחם, שבה מתפחים ונשמרים החיים, והאמירה היא שכ"ו, שהוא שם ה-ו-י-ה, צופה בתיבה, שהיא הרחם, ושומר עליה, וגם מציף אותה, צף בתוכה, על מנת לשמר את החיים. וגם צוף כמזון מלכות ומלכים, מזון עדין מאד, המופק מן הפרח, והוא מחייה את הנשמה עצמה. ועוד: צוף כציפוי – וזה אשר אמרנו בחלק הקודם – שציפוי התיבה מבפנים ומבחוץ נוגע גם הוא בחיים, כי התיבה כולה, פנים וחוץ – חיים היא. ועוד למדתי כי בלע"ז קרוי הצוף נקטר, ומקור המילה בהלחמת שורש NEK שמשמעו מוות (כמו בנקרופיל) עם שורש TAR, שמשמעו התגברות. כלומר נקטר הוא מזון שכוחו להתגבר על המוות. ויפה לראות את אלה הדברים. ועוד תיבות שם צומח, וכפרה ורחום וזוכר ועוד ועוד, ומי שירצה יפרש לעצמו את אשר ירצה.

וזה אשר תעשה אתה אחרי שקבע את תכנית האב של התיבה, מפרט האלוהים את מידותיה:
שלש מאות אמה
ארך התבה
חמשים אמה
רחבה
ושלשים אמה
קומתה

ואת פתחיה:

צהר תעשה לתבה
ואל אמה תכלנה
מלמעלה
זה חלון.

ופתח התבה
בצדה תשים

זו הדלת, שבעדה יבואו כל החיים פנימה.

ואת מחיצותיה:

תחתים
שנים
ושלשים
תעשה

כלומר שלוש מחיצות שיוצרות ארבע קומות.

וכל העניין כולו מלא רמזים רבים, ולמעשה תבה אחת אנו מחפשים.
תבה זו צריכה להכיל לפחות שלוש אותיות: שלוש מ – אות אמה.
את זה אני אקרא כשלוש מאותיות מאה. יש ארבע כאלה: ק', ר', ש', ת'.
אבחר שלוש, ר', ש', ת'. וכבר נראה כי מדובר בתיבת בראשית, שהיא מכילה שלוש אלה.
הניקוד של תיבת בְּרֵאשִׁית יוצר ארבע קומות ואלה הן, מלמעלה למטה:
קומה ראשונה: נקודה מעל ש'
קומה שניה: האותיות. כן דגש קל באות ב' שהוא גם צהר.
קומה שלישית: ניקוד צירה באות ר' וניקוד חיריק באות ש'.
קומה רביעית: ניקוד שווא נע של אות ב', שנקודה תחתונה שלו יורדת עוד מטה.

תפקיד אותיות ש' נ' ל' צריך עיון (שלש מאות אמה, חמישים אמה, שלשים אמה)
ואל אמה תכלנה מלמעלה – זו נקודה מעל ש' שהיא אם, ככתוב בספר יצירה: שלוש אמות – אמ"ש.

וכאן אעצור, כי אינני יודע עוד. וכי כל זה נועד לאחד שיוכל לפענח. נראה לי כי אכן תיבה אחת אנו מחפשים. ועוד נראה כי טועה אני בניתוח הדברים, ולא תיבת בראשית היא, אלא שזו התיבה מדברת בי. וברי כי לכל אחד תיבתו. אבל יש אחד שתיבתו מכילה את כל התיבות כולן, ולו הפתרון. ומי יתן וימצא. וגם אני אנסה עוד.

[עד כאן רמזים ורמזי רמזים ואין הם מדברים אל נפשו של כל קורא בשווה, שאחד נפשו חצובה מן הפשט, ואחר נפשו מן הסוד היא, ולכל אחד טעמיו וכיווניו. וזה הפירוש מראה ומצביע על כל אשר ניתן לו להראות ולהצביע.]

השבח לאל חי עולמים על אלה הדברים שלא ידעתים ואולי אינני יודעם גם עתה.
ומה שחיסרתי יושלם, ומה שפגמתי יתוקן, והרביתי להחסיר ולפגום זו הפעם.
המלוכה והממשלה לחי עולמים הנוי והנצח לחי עולמים.
י"ט בשבט, התשע"ב, יפו.

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר: וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ: צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, פרשת נח, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s