אין איל (בראשית ז', י"ח)

א.ר.ו.כ

ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים

פשט הפסוק
הגשם הולך ומתחזק, וכמות עצומה של מים מצטברת על הארץ. אבל התיבה עומדת בזה והיא צפה על המים, משייטת על פניהם.

התבוננות
ויגברו המים זהו אזכור ראשון מתוך ארבעה להתגברות המים, או לגבורת המים, ויש לנו לשאול מדוע.
בראשית תשובתנו נציין כי הפועל יגברו מתאים כאן מאד, משום שחזרנו לסיפור המבול המסופר דרך מידת הדין. את הפרט הזה נחבר לעובדה הידועה, כי שמה הנפוץ של מידה זו הינו גבורה. מצירוף הנתונים הללו עולה כי המים משרתים כעת את מידת הדין, והם הופכים ממים סתם, למים דיניים, אשר משמשים את האלוהים על מנת להוציא אל הפועל את גזר הדין כפי שעלה מלפניו, וכאן מקום להזכיר, כפי שהרבינו לעשות בעבר, כי אלוהים אינו רק אחד משמותיה של מידת הדין, אלא שהוא מידת הדין עצמה.
בפסוקים הבאים נתקל שוב ושוב בשורש ג.ב.ר: והמים גברו מאד מאד(פס' י"ט); גברו המים (פס' כ'); ויגברו המים (פס' כ"ד). כל האזכורים הללו מוסבים תמיד המים, ושוב, שואלים אנו מדוע? ותשובה תעלה מאליה אם נזכור כי המים קרויים חיים, והם תווך שבו נוצרים חיים. ומה זה? זה אשה. שהיא התווך שבו נוצרים חיים, שבתוכה מי שפיר, ובהם מתחוללים החיים. מכאן שהמים איכות נשית הם. אבל כאן כתוב ויגברו, לשון גבר. האיכות הנשית הופכת לגברית, ולפיכך חדלים המים להוות תווך נושא חיים, והם באים אל הקוטב הנגדי – שהרי הם מביאים מוות. וזה כמובן מתאים לסיפור המבול, שהמים הכריתו את כל החי מעל פני האדמה. ועוד יש לנו כאן לשאול, כנגזרת של זה הפירוש, מדוע תיבת מים היא שם עצם זכר רבים? (כלומר, אין צורת יחיד למים. מים הם טעימים, שקופים, ברבים. זאת לעומת שפות אחרות שבהן מים הם שם עצם יחיד. כך למשל נאמר באנגלית the water is wide, ולא are). וסיבה לכך, אחת מכמה ודאי, היא שכוחות יסודיים מרובים פועלים בהם: יש בהם מכח החיים ומכח המוות, יש בהם מן הכח הזכרי ומן הכח הנקבי, הם עדינים, אך אוצרים בתוכם עוצמה אדירה, שלפעמים באה לידי גילוי נורא, הם שואפים מעלה, ועולים כאד מן הארץ, ובהתגשמותם נמשכים הם מטה, מגיעים למקומות עמוקים ביותר, שאור אינו בא שמה לעולם.
אז למה זכר? למה מים עומדים, טעימים, למה לא מים עומדות או טעימות? ויש לך לומר שאין זה זכר, אלא ריבוי כללי, וזה מתבטא בשפה בצורה זכרית. ועניין זה קיים גם בשפות נוספות (צרפתית, למשל), ואין זה דבר מוקשה כלל וכלל.

וירבו מאד מים רבים, והם הולכים ומתרבים. כלומר יש הרבה מים. אבל אפשר לפרש גם כי מתקיימת רביה בין מים למים – האיכות המימית שבעולם הולכת ומוסיפה עוד על אשר כבר קיים. המים אשר מתחת לשמים והמים אשר מעל השמים מתחברים, ודיברנו בזה כבר – מצד השיבה לראשוניות מוחלטת. כעת אנו מדברים בזה מצד החיבור. מה נוצר בחיבור זה? עוד מים, וזה מים רבים. והנה לך רמז לכך שהפרדת מים עליונים ומים תחתונים היא הפרדה יוצרת, שבבסיסה עומד הרצון העליון להוסיף חיים. אלא שהוא יוצר פער בין עליונים ותחתונים, על מנת שתתקיים השתוקקות של אלה לאלה, ומן ההשתוקקות הזו יבוא מאמץ, שבסופו מים ישקו למים, וישקקו חיים (וזה סוד הנשיקה). שבסופו של חשבון, הכל הולך אל החיים, ולא כמו שנהוג לחשוב שהכל היה מן העפר והכל שב אל העפר. (קהלת).

על הארץ וזה הפרת האיזון שבין המים לארץ. מן הצד הפיסי הדברים ברורים. אך מן הבחינה הרוחנית עלינו לבדוק את אשר נאמר כאן. המים הם תווך מחייה, זה כבר כתבנו. אבל, כזכור לנו היטב, גם הארץ היא תווך מחיה. אומר אלוהים ביום השלישי לבריאת העולם: תדשא הארץ דשא ובהמשך כתוב: ותוצא הארץ דשא. וראינו כי בארץ טמון כח המרד, והיא מתקנת את בורא עולם, ועושה לא כאשר ציווה, ועל כן נמצתה ראויה היא למלוכה. שלא היססה למרוד, כי ביסוד החיים עומדים גם המרד, פריצת הדרך, התעוזה לעשות את הדבר הנכון, ולא רק לציית לאשר נאמר. ובכלל, הארץ היא המוציאה את החיים הראשונים – אלה הצמחים, כמובן. כעת, מתקיים איזה מאבק בין מים וארץ, והמים גוברים. התיבות שראינו קודם, וירבו מאד, אפשר לקרוא אותן גם במובן של ריב, ויכוח, קטטה, מאבק. ויפה לראות כיצד ריב קשור קשר בל ינתק לריבוי, רבייה, וראינו בעבר דברים דומים. כך שנמצאנו למדים כי כוח החיים שבמים הופך פניו, ולא זו בלבד, אלא שהוא גם גובר על כח החיים שבארץ, והוא מונע ממנה להוציאם אל הפועל.

ותלך התבה על פני המים מה פירוש ותלך התיבה? כבר הבינונו כי תיבת נח היא מעין ספינה, שנושאת בתוכה את כל החיים כולם. אלא שספינות אינן הולכות, הן שטות, הן צפות, הן מפליגות, הן נסחפות. אז למה כותב ותלך? הולכים על פני המים? איזה מן ביטוי זה? ואין לי אלא לכתוב כאן פשט: התיבה לא מרחפת מעל הקרקע שעליה נבנתה, היא נעקרת ממקומה, נסחפת לאשר תסחף, וכשקלים המים, ונח ובני משפחתו יוצאים מן התיבה, מוצאים הם עצמם במקום אחר, חדש, לא מוכר. כלומר, לא די היה במחיית את החיים כולם, אלא נחוץ היה שהחיים החדשים יפרו וירבו במקום אחר, מקום שלא חולל כל כך על ידי בני הדורות הקודמים, וזו סיבה טובה להתחיל על ראש הר, שם אין בני אדם דרים.
תיבות על פני המים מחזירות אותנו להתחלת ההתחלות: ורוח אלוהים מרחפת על פני המים, ומיד נמצא רמז לכך שהתבה עצמה היא רוח אלהים. מדוע? כי היא כוללת בתוכה את כל החי, ומכאן שרוח אלהים היא שומרת החיים שבתוכנו, שבכל היצורים החיים, ובכלל זה הצומח, וכל עוד מרחפת רוח אלוהים על פנינו או בתוכנו, הרי שאנו חיים. אבל אם נצא רגע אל המדרש, הרי שנמצא כי התבה – הלא היא המלה הכתובה – היא היא רוח אלהים. וזה יפה כל כך, משום שאנו זוכים לראות בעינינו כיצד מעניקה התורה את האיכות האלוהית הרוחנית למלה הכתובה דווקא, וכך כורכת את היצירתי שבאדם – בין אם הוא כותב ספר או שיר, או מלחין, או כותב סימנים כלשהם בעלי משמעות – עם רוח האלוהים.
(לעומת זה, המלה הנאמרת, הדבור, היא המחשה של האיכות השכלית שבאדם. ויפה להבחין בהבדל שבין המלה הכתובה, התבה, האוצרת את רוח אלהים, למלה הנאמרת,שהיא הגשמה של הרוח הזו בעולם – עד כדי בריאה.)
זה באשר למשותף. בצד השונה שבין התבה לרוח אלוהים אנו רואים כי אפיונים שונים נתנו בהם – זו מרחפת, וזו הולכת. זו מרחפת על פני כל המים כולם, ואין בה תנועה, וזו נעה ונדה בלא שליטה וכיוון והיא מקומית בלבד; זו כללית ונצחית, וזו פרטנית וזמנית, ובין המתחים הללו נמצאת התבה, וגם רוח אלוהים, והמים רבים מאד על הארץ, ועוד זמן רב עד שיצאו החיים מן התבה, וישובו ארצה.

[עוד אציין כי פסוק זה יכול לשמש מקור למיתוס נוצרי ידוע. אבל אנו לא עוסקים במעין אלה כאן, ולא אפתח דיון בנושא. אלא שביקשתי להראות כי יסודות הסיפורים של עכו"ם טמונים בתורתנו הקדושה, ומשנכתבה יכול מי שלבו חפץ לבוא וליטול לו סיפור, ולסדרו כך שיתאים לאמונתו. וזה מה שעשו, ובלי ספק בשום שכל עשו.]

שבח לאל חי עולמים על החסד שעשה עמי ואפשר לי לכתוב דברים אלה.
ומה שחיסרתי יושלם, ומה שפגמתי יתוקן, והרבה עשיתי מזה ומזה.
המלוכה והממשלה לחי עולמים הנוי והנצח לחי עולמים
יום רביעי בשבת, עשרה באייר התשע"ב, עשרים וחמישה ימים לעומר (נצח שבנצח), יפו.

וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, פרשת נח, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s