פוגת מוות שלי

יום אחד אני
אהרוג מישהו.
אני אאבד את זה ואהרוג.
זה ישחרר אותי ממשהו.

יום אחד אני אהרוג מישהו וזה ישחרר אותי ממשהו.

יום אחד יום אחד אני אאבד את זה, את הסוציאליזציה הזאת, את הגדרות והגדרים, אני אאבד את זה יום אחד, אני יודע את זה, אני לא יודע את זה בכלל, אבל זה נראה לי נחמד לדמיין, מה יקרה אם
יום אחד אני אאבד את זה, את הגדרות את הגדרים, אני אהרוג מישהו בידיים חשופות, אני
אעמוד מעליו מלא דם, הדם שלו, או שלה, או שלהם, ואני אצרח, אני אאבד את זה
ואני אשתחרר ממשהו, אני אהיה אני
אני אהיה מישהו אחר,
אהיה אשר אהיה יום אחד אני אהרוג מישהו בידיים חשופות אני אאבד את זה
את הנורמליות את הללכת לעבודה הזאת כל יום
ולחזור לבית ריק
אני אאבד את כל זה, את העבודה את הבית הריק
את הנורמליה,
כמה שהיא יקרה, הנורמליה הזאת
אני אאבד את זה יום אחד
אני אאבד את
ז ה
ואהרוג מישהו וזה
ישחרר אותי ממשהו

זה הגהינום שלי
למצוא את זה
כל יום למצוא את זה
אבל יום אחד אאבד את זה
ולא אמצא
ואז אהרוג מישהו את הנורמליות
אאבד
ולא אמצא
יום אחד יהיה כאן אחרת.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על פוגת מוות שלי

  1. מרתק. חשבת לדבר על זה עם פסיכולוג? אולי הדיבור יכול לשחרר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s