אין איל (בראשית ט', כ"ד)

א.ר.ו.כ

ובחרת בחיים

וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן

פשט הפסוקים
נח קם משכרותו ויודע את אשר קרה, את אשר עשה לו חם.

התבוננות
וייקץ נח מיינו
לא זו בלבד שנח מתעורר משכרותו, הוא גם מואס ביין, קצה נפשו בדבר, ועל כן וייקץ. אבל יש לשים לב שלא אמרה תורה כי נח נרדם, או כי ישן. רק ויתגל. וכעת אמרה וייקץ, וזה מעלה שאלות. שאם לא נרדם ולא ישן, ממה התעורר האיש? ממה הקיץ? ונראה לי לומר כי אכן לא ישן, אלא להיפך, היה במצב מעורר, מה שהיום נקרא בשם "עליית נשמה" בעברית, אקסטזה בלע"ז. היין לא הפיל עליו תרדמה, לא נסך בו שינה, אלא עורר אותו, הביאו אל מצב קיומי גבוה יותר, אנרגטי יותר (במובן הכימו-פיסיקלי של המלה), ובמצב זה לא נתן דעתו על אשר התחולל סביבו. ואולי כאן ניתן להוסיף כי אולי עשה כן בכוונת מכוון, רצה לבוא לידי התגוללות, שאולי כשם שהאל הפיל תרדמה על אדם הראשון וברא לו את חוה, כך ציפה נח להתעורר מתרדמתו כשלצידו בריאה חדשה, ברייה חדשה (שכן נח הוא איש האדמה, ולא עוד איש לאשתו). ומה ראייה נביא לדברים הללו? וייקץ מיינו כתיב מלא, שני יודי"ן ביקיצתו, שניים ביינו. לא מלים רבות כפולות יודי"ן ידענו עד כה: וייצר (הראשונה), והבאות הן חיים, ויישן, (הנאמרת באדם – אבל, ויש לשים לב, לא נאמר כי הקיץ) הייתם, מחייאל (הוא בן עירד, אבי מתושאל, משושלת קין), וייחל (וזה נאמר גם כן בנח), והיין. ונשים לב לכחות הפועלים כאן: הראשון הוא כח יצירה, ובמקרה שלנו היין הוא יצירתו של נח, (שנטע כרם ושתה מן היין), והיא שואבת מיצירת האלוהים את אדם הראשון, עפר מן האדמה, והפחת נשמת חיים בו, כלומר כח החיים עצמו מעורב בתהליך שעובר על נח. תיבת ויישן שוב קושרת בין אדם הראשון לבין נח, ועל כך רמזנו, שאדם הוא זה שנרדם, ונח הוא זה המקיץ, ומה שמתחולל בין שנתו של זה ליקיצתו של זה – אולי חלום הוא. את התיבות האחרות לא אפרש, אלא אלך אל העיקר, שאותיות י"י מופיעות יחד, ואכן מסמלות את כחו של היין להביא את נח לידי התעוררות שמיימית. ואמנם מיד אחר כך כותב וידע, על אף שאפשר היה לו לכתוב ויידע, אלא שכבר לא היה מעורר, ולא היה קשור באשר ראה בעולמות עליונים, ועל כן ידע ארצי, עם יו"ד אחת בלבד. ואת הדברים נסמוך על פסוק בתהלים וגבוה ממרחק יידע, שם שני יודי"ן, כך שאפשרי הדבר, ואף על פי שאפשר, לא כתבה תורה.
(הערה: יודע אני כי מאוחר מאד התפתח נוהג זה של צימוד שני יודי"ן לסימון שמו, ואין אני מוגבל לעניין זה כלל וכלל).
וכל הדברים האחרונים מעידים כי לא מאס ביין כפי שאמרנו בתחילה, ואף על פי כן שניהם עומדים כפירושים, ויישב המיישב.

עוד: צא מן התבה אתה, כך אומר האלוהים לנח, ופירשנו במקומו, אבל תיבת אתה הראשונה שבתורה הריהי נאמרת מפי האלוהים לאדם: מי הגיד לך כי עירם אתה? ואולי יש לומר כי נח מקיים את אשר אמר לו אז האלוהים: הוא יוצא מתיבת אתה הראשונה שבתורה, שאליה באים דרך תיבה שלפניה: עירם. ועל כן התגולל. ואז – כשיוצאים מתיבת אתה הראשונה, הרי באים אל שאלת אלוהים לאדם: המן העץ ….. ונח לא אכל, כי אם שתה. וכל זה נאמר על מנת להוסיף לרעיון שנח מתחיל מחדש את יישוב העולם, ובמידות מסויימות מקיים דמיון לאדם, החל מסיפור גן העדן ועד בכלל וראינו.

וידע
פעם שניה שתיבה זו נאמרת בנח. תחילה נאמרה כאשר שבה היונה עם עלה זית טרף בפיה וידע נח (כי קלו המים), ותן דעתך וידע נח כמו אומרת התורה, ידע את הנוחות, את ההקלה שבאה עם הידיעה שמפלס המים ירד עד מאד, ידע את שמו שלו, את נח ידע. כלומר הידיעה העניקה נחמה, וכן נח התוודע אל עצמו. אבל כאן נאמר וידע בלבד, שידיעתו הנוכחית בדבר מעשה בנו אינה נותנת מנוח. ואם לשיבת היונה הצטרפה ידיעה נוספת, גבוהה יותר, הרי שכאן היא נעדרת, נח איננו יודע עוד, על אף שחווה עליית נשמה. ידיעתו בעולם ההוא מגעת לאשר היא מגעת, ואיננה יפה לעולם הזה.
האמנם?
נקרא וידע את אשר בחינת אהיה אשר אהיה. ואם אכן כך הוא, הרי שנח בא אל מקום גבוה מאד מאד מאד מאד, ופשט הדברים איננו מאפשר זאת, ואלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו. על כן נניח לדברים.

בנו הקטן
נח מוליד את שם את חם ואת יפת, והרי יפת הקטן. וכשבאים אל התיבה נשמר הסדר הזה, וכן ביציאתם. על כן יש לשאול, מדוע כתבה תורה בנו הקטן? הרי דברה בחם.
ויש אומרים: קטן מבחינה מוסרית, שאינו מושל ביצריו, ועל כן קטן לעתיד לבוא, קטן לדורות הבאים. עוד נשים לב לכך שגם בכנען מתקיים דבר זה. שנאמר ביציאה מן התיבה וחם הוא אבי כנען, והרי כנען הגדול. ואילו בשושלת הדורות ייאמר אחר כך ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען. והנה כנען הקטן. ומה זה? מדוע חם, שהוא בן שני, נספר בתורה אחרון, וכנען, שהוא בן ראשון, שוב נספר אחרון? וחייב אני לומר כי לעת הזאת, אינני יודע, אבל עלי להוסיף כי ספר בראשית כולו עוסק בעניין זה לכל אורכו. לא בעניין הפרטני של חם וכנען, אלא בעניין של אחים והיחסים בינם לבין עצמם, בינם לבין הוריהם, ובינם לבין בכורתם, וכל אלה מחלוקות בתוך אחדותם, שאח לשון אח-דות, לשון אחד. שבאמת אחדים הם, התפרטויות שונות של אותו אב ואותה אם, וחיו באותו הרחם, ועברו דרך אותה תעלת לידה. ובכלל, בכורה מהי? העדפה. הבכור הוא הבן המבוכר, והוא בכור לאלוהים ויש לפדותו, וחלקו בירושה פי שניים מחלקם של האחרים. ועל כן המאבק הוא מאבק. מי המועדף? אני או אחי? קין והבל הניחו את היסודות למחלוקת האחים, שמלכתחילה הופרדו – בחטא הוריהם – ולאחר מכן הפרידו את מקור פרנסתם, זה מן החי וזה מן הצומח, ולבסוף, בזעמו, כורת קין את החיבור, בהורגו את אחיו, את הבל. אחר כך, ובזה אנו אוחזים כעת, ההפרדה שבין בני נח, ואחר כך אברהם הנפרד מאחיו והולך לו אל ארץ, (אבל שומר על קשר עם בן אחיו), ולאחר מכן יצחק וישמעאל, ואז יעקב ועשיו, ואחר כך יוסף והאחים ובתווך יהודה היורד מאת אחיו ואז ער ואונן ושלה, ואחר כך זרח ופרץ, עוד ועוד ועוד עוסקת התורה ביחסים שבין אחים ועצמם, אחים והוריהם, שמשפחה היא יחידת הבסיס של התורה, ולא בכדי.
ומכל זה עולה רמז מדוע אמרה תורה הקטן. שנח, שאולי היה לו איזה יחס מיוחד לחם בחינת בן זקונים (על אף שאינו בן זקונים), מאבד מעמדו, והוא אינו מבוכר עוד. וכנען גם הוא כאביו, מאבד מעמדו. בזויים הם, נקלים, קטנים, בלא קשר לסדר הלידה כלל וכלל.

שבח והלל לשוכן מרומים אשר העביר בי אלה הדברים, ולא ידעתי כלל.
ומה שחיסרתי יושלם ומה שפגמתי יתוקן בעזרת ה' אמן ואמן.
הגדולה והגבורה לחי עולמים הדעה והדבור לחי עולמים.
יום רביעי בשבת ויקרא, ג' באדר ב' התשע"ד, יפו.

בדרך ברסלב אני הולך. לבדי.
עם יעקב אחי.
עם סבא ישראל.
אל רבנו נחמן.
אל רבנו משה.
אליו.

וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, משה, פרשת נח, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s