אין איל (בראשית ט', כ"ח -כ"ט)

א.ר.ו.כ

ובחרת בחיים

ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה: ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת

פשט הפסוקים
נח מוסיף לחיות עוד שלוש מאות וחמישים שנה, ומת. סך מניין שנותיו עולה לתשע מאות וחמישים.

התבוננות
יודעים אנו כי נח יוצא מן התיבה בשנת 601 לחייו, ועל כן יש לנו לשאול לאן נעלמה שנה, שהרי חי 350 שנים נוספות, והרי 951.
ועל דרך המדרש נאמר כי שנת נח נעלמה ביינו, שבשעה שהיה שתוי, או ישן בשכרונו, לא נמנו לו עיתותיו. ונמצא כי יצא אל מחוץ לזמן באותן העיתים.
ולחיינו אנו נלמד כי בשעה שאין דעתנו עימנו, הזמן אינו נמנה לנו, ומכאן שזמן ודעת הולכים יחד. וזה חלק מעניין פורים, לבשומי עד דלא ידע – לא ידע את הזמן, ויצא אל מחוצה לו, זה גאולה, זה נצח.
ועוד נאמר כי ברור הוא שידעה תורה מניין שנותיו, ואף על פי כן אמרה מה שאמרה. ואפשר שבעבור נח שנת המבול עצמה היא השנה הראשונה שלאחר המבול, לאחר ירידת הטיפה הראשונה מן השמיים, ועל כן היא נסכמת במנין השנים הכללי. וזה הסבר פשוט, והוא מיישב ענייני חשבונות קטנים.
דרכי הרמז – השנים שחי אחר המבול 350 עולים למניין ולא-יהיה עוד המים למבול כמו רצה לראות נח שמתקיימת ההבטחה.
ועוד על דרך הרמז 950 עולה תתקן, כמו מצווה לעתיד שימשיכו בניו תיקון העולם, שלא נשלם התיקון.
ועוד עולה 950 וישב אהרן אל משה – והמשך הפסוק אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה. ומה כל זה? שבמותו שבה נשמת נח למקורה ומתאחדת עמו. ובחיפושי מצאתי המאמר הבא כשיצא נח מן התיבה נסתלקה ממנו נשמת משה (מגלה עמוקות אופן קסה, ערבי נחל פ' נח), וכאן אדרוש – נשמת משה נסתלקה, אבל נשמת אהרון נותרה בו. ובמותו, שבה נשמת אהרון אל נשמת משה והן מתאחדות במקורן, ובנח לא נותרו עוד חיים. ומכאן שנשמת משה שוכנת פתח אהל מועד, ומשבא אהרון לידי איחוד עמה – המגפה נעצרה. ומכאן שעל מנת שבחיי אדם תעצר המגפה (יהיה הנגף אשר יהיה בחייו של אותו אדם), יש לנשמתו לשוב אל נשמת משה, השוכנת פתח אוהל מועד.

וכל זה על דרך רמז, ואין בי עוד להוסיף.

שבח והלל לה' יתברך על אלה הדברים ששטפו בי, ומי יתן ויעמדו לזכותי בעיתות נסיון.
ואשר שחיסרתי יושלם, ואשר פגמתי יתוקן, ובבוודאי עשיתי מזה ומזה.
הזיו והזהר לחי עולמים, החיל והחסן לחי עולמים.
יום רביעי בשבת שמיני (פרה), י"ז באדר ב' התשע"ד, יפו.

וַיְחִי נֹחַ אַחַר הַמַּבּוּל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה: וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי נֹחַ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וַיָּמֹת

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, משה, פרשת נח, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s