אין איל (בראשית י"ד, א' – ט"ז) (חלק ב')

א.ר.ו.כ

ובחרת בחיים

ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים: עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער

התבוננות
לא התעכבנו כלל על תיבת מלחמה בפירוש הקודם, שהיא תיבה עיקרית וחשובה עד מאד.
אבל קודם שנבוא אליה, עלינו להשלים כמה דברים בעניין בלע היא צער.
הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִוא מִצְעָר אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ: מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הָעִיר צוֹעַר (בראשית י"ט, כ' – כ"ב).
פסוקים אלה, מתוך סיפור מהפכת סדום ועמורה, מבארים לנו מדוע נקראה העיר צוער בשמה. לוט חושש מבריחה אל ההרים, ועל כן מבקש מן המלאכים לברוח אל עיר אותה הוא מכנה מצער. המלאכים מסכימים לבקשתו, ומבטיחים שלא יפגעו באותה העיר, שאליה לוט בורח. משמע – גם עיר זו, מצער, אמורה היתה להתהפך יחד עם סדום ועמורה, ורק בריחתו של לוט אליה מנעה את הדבר. דבר זה גרם למישהו (אולי לוט, אולי אחר) לקרוא לעיר בשם צוער. (ויש להוסיף כי כלל לא ברור מדוע לא קרא אותה מי שקרא בשם מצער). אבל הדבר החשוב לנו הוא שלוט בורח אל צוער, ובכך, למעשה, מציל אותה מכליה ואבדון.
כאשר נקח את הנתונים הללו אל סיפור המלכים, אולי נוכל להבין מדוע אומרת התורה מלך בלע היא צער. שקודם נקראה העיר בלע, ולימים נודעה בשם צוער, ועל כן טרחה לבאר. ודבר זה נפוץ בתורה וכן בעולם. שאפשר שיספר אדם לחברו על עיר אחוזת־בית ומיד יוסיף: היא תל־אביב, למשל. ועוד דוגמאות רבות יש. הסתכלות כזו על הדברים תותיר את מלך בלע ללא שם כלל. כלומר, תשעה מלכים נודעים בשמם, ורק מלך בלע (היא צוער), לא נודע בשמו, ומכאן שמלך בלע הוא בהסתר, נעלם, ודברנו בזה קודם לכן, בחלק הראשון.
כעת נוסיף לקלחת את הדברים הבאים:
וְעָשָׂה ה' צְבָאוֹת לְכָל הָעַמִּים בָּהָר הַזֶּה מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם: בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָ"י ה' דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר. (ישעיהו כ"ה, ז' – ח').
תיבות שמתאימות לסיפורנו: בלע, לוט, גוים. ישעיהו הנביא מדבר על הסרת הלוט מעל פני כל הגוים. על הסרת המסכה הנסוכה על פניהם. הפועל שהוא משתמש בו על מנת לבטא את פעולת ההסרה הוא בִּלַּע. דרך כלל משמש הפועל הזה על מנת לבטא עניין שלילי, פגיעה של חזק בחלש, התעמרות, התאנות, עד כדי השמדה. אבל כאשר מבלעים לדבר שהוא שלילי מעיקרו, מסכה, שקר, מוות, הרי שאנו עוקרים דבר שלילי, ונותר רק החיוב. [דומה מעט להכפלת מספרים שליליים זה בזה, או לחיסור של מספר שלילי. התוצאה היא חיובית].
בהקשר של מלחמת המלכים נפרש כי הארבעה, בחטיפתם את לוט – הסירו את הלוט ממקומו הנכון, ולקחוהו עמם. תדעל מלך גוים, שהוא אחד מן הארבעה, ושם ממלכתו נזכר בנבואת ישעיהו, לקח הלוט עמו וכעת יכול הוא להלבישו על פניו ועל פני חבריו המלכים ונתיניהם. תדעל דייקא, שבשמו מסתתרים הידיעה העדות. כלומר ביכולתם של הארבעה מלכים, כשלוט בידם, להוליך שולל, לגנוב דעת, להפוך עדות אמת לעדות שקר. ולזה קורא הנביא מסכה על פני הגוים. ואנו מפרשים שעל כן יוצא אברם להשיב את לוט למקומו. שהלוט, ההסתר, חדרי החדרים, חשובים הם, חיוניים, מרכיבים הם את סתירת כיסוי-גילוי, שהיא אחת מסתירות היסוד שעליהן נבנים חיים אנושיים. אלא חשוב שיהיה הכיסוי במקומו, שכן כל הדברים, וראינו הרבה, טוב להם – וגם לנו – שיהיו במקומם. שדבר שאינו במקומו – רע ייקרא. ואותו הדבר בדיוק, כאשר במקומו – טוב ייחשב. כלומר, מאלה הדברים עולה שמקומו של הלוט הוא עם החמישה, ולא עם הארבעה.
אם נסכם את הדברים, הרי שגילינו שהמלחמה הזו, שסיפור הכיסוי שלה הוא מאבקי מס* (כלומר על שעבוד, מרידה וחרות), נסובה למעשה על הפרוכת, הכיסוי, הלוט העומד בין החיים ובין המוות (שגם להם פנים של שעבוד וחרות: שנשמת אדם כלואה בגוף, ובמותו יוצאת היא לחופשי מכלא עפרה. והמשימה היותר נעלה לאדם היא להביא את הנשמה לידי חרות עודו בחיים, וזה כל עניינה של תורת משה). התורה מכמינה בסיפור זה את שאלת החיים והמוות והקו המפריד ביניהם. ואין המדובר בצד הנגלה של החיים והמוות בלבד – הולדה והוספה אל מול חדלון והפחתה, וצער המוות אל מול שמחת החיים – אלא גם – ולטעמי בעיקר – בצד העליון שלהם, הנסתר, הלא־מיידי. צד החיים הוא האלוהים בכבודו ובעצמו. והוא נסתר, ואינו מופיע כגורם פעיל בסיפור. הצד שמנגד מיוצג על ידי תשעת המלכים, שהם כולם מכילים זרע של מרד באלוהים, כלומר מרידה בחיים. המלחמה שביניהם – בין צדדים שונים של המוות, היא על הקו הדק המפריד בין החיים לבין המוות. מי יחזיק בו, מי ישלוט בו. אברם – וזה תפקידו כמעט תמיד – נלחם את מלחמת האלוהים. הוא, בידיעתו הייחודית (ממש), יודע את המקום הנכון לאותו הכיסוי. שעל מנת שיום אחד ינבא ישעיהו את הסרת הלוט, את בִּלוּעוֹ הנצחי של המוות, על הלוט להיות במקומו, ולא במקום אחר.

*וניתן הדעת שכתבנו מאבקי מס ואל הקרבה של מס אל מסך/מסכה.

[טיוטת דברים שלא מצאתי לנכון למחוק: ישעיהו מבטיח בנבואתו את סילוקו של המוות מן העולם. הדבר נדרש בדרכים הרבה, ואין אנו באים כאן ליישב. אך אם נקשור את הדברים לסיפור שבכאן, וזאת אנו עושים בשל אותן התיבות המתאימות לסיפורנו, הרי שנקבל את הדבר הבא: את תיבות בלע בהר הזה פני הלוט נקביל לתיבות בלע המות לנצח, כלומר הארבעה באים לנצח את המות, לעקור את המיתה מן העולם. זה מתאים לאותה רוח מרד שאחזה בהם, שהרי פירשנו – על פי שמותיהם ושמות הממלכות – שאלה המלכים מורדים באלוהות. ומה לך התקוממות גדולה יותר מאשר קריאת תגר על המוות עצמו? אלא שלא להם ניתנה הרשות למרוד במוות, ואין זה מקומם. על כן, כאשר הסירו את הלוט – כלומר כאשר חטפו את לוט אחי אברם ולקחוהו עמם – הרי שהסירו – מבחינתם – את המוות מן העולם. וברי כי דבר זה נתון לאלוהים לבדו. ברצותו יסיר המוות מעלינו וברצותו יותירו על כנו, וככל שרואות עיני, המוות משמש לו משרת נאמן ורב כח, ואין רצונו להדיחו. אבל ישעיהו מנבא שיום אחד – יום אחד – יבולע המוות לנצח, האל עצמו ימחה הדמעות מעל כל פנים. כעת מובן יותר גם חששו של לוט מבריחה אל ההרים, שבהיותו בהר – על פי נבואת ישעיה – יבולעו פני הלוט, יבולע המות לנצח. ולוט מכיר בזאת מעצמו. ונמצאנו טוענים בזכות לוט בעניין זה, ודבר גדול הוא.]

עשו מלחמה
ומה עשו? מהי מלחמה?
שורש מלחמה – ל.ח.מ. מלים נגזרות: לחם (מזון, מאכל), לוחמה (התנגשות בין ערכים, רעיונות, צבאות, עמים), הלחמה (חיבור, הרכבה).
מה נלמד מזה?
1) בעברית, המלחמה היא על הלחם. לא נלחמים על שעשועים, לא נלחמים על מותרות. רק על הבסיסי ביותר, שעליו נשען הבניין כולו. על היסוד. ואם היסוד במקומו, ונכון הוא, הרי שהבניין יכול להבנות כך או כך, להיות מקושט כך או אחרת. אבל המלחמה היא על יסוד הדברים בלבד, ולא על מראית העין. ואף על פי שחשובה המראית, וכבודה במקומו מונח, הרי שהיא איננה עילה למלחמה.
2) המלחמה, שנראית בתחילה כביטוי קיצוני למחלוקת, הפרדה – יש לה צד נסתר – הרכבה. כשם שהרתך (שורש ר.ת.כ – שורש ארמי, משמעו ר.כ.ב. מכאן – רתיכא – מרכבה; רתך – מרכיב). אם כן, כשם שהרתך משתמש בכוחה של האש על מנת לחבר ברזלים נפרדים, כך אש המלחמה מתיכה בין הצדדים הלוחמים. כלומר המלחמה היא אמצעי לחיבור, ולא להפרדה. ומכאן ריבוי מלות המלחמה הכרוכות בהתקרבות: אויב, מאבק – אותיות אב שבהן לשון תאב, תאבון לחיים, על כן קרויה עונת השנה שבה נעורים החיים מתרדמתם בשם אביב וצמח צעיר, שרב בו כח החיים קרוי בשם אֵב. ומכאן שתיבות מאבק, איבה מכילות – מצד הלא־מודע שלהן – תאווה אל הצד שמנגד; קרב – לשון קרבה, התקרבות; כלי נשק – לשון השקה, נשיקה; כלי זין – לשון זיווג, חבור, ידיעה; כיבוש – לכבוש את לבה, כלומר אהבה; הבקעה, חדירה – גם אלה לשונות זיווג ומגע; ריב – לשון ריבוי, התרבות; כח – און, גברא. ועוד יש, בגידה, למשל, המשמשת במערכות יחסים בין איש ואישה, והיא נטועה בשדה הסמנטי של מלחמה. והלא בגידה היא קשירת קשר, ביטוי שיכול להתפרש לכל כיוון בקרב(!) בני זוג הקושרים חייהם זה בזה.
כלומר שני צדדים נלחמים מתיכים עצמם זה לזה, נקשרים ונכרכים זה סביב זה, ואפשר שתחילה יראו הדברים רק מן הצד האחד, המפריד. אבל לאורך זמן, הרי שהצדדים מתערבבים, מקיימים מערכת יחסים, וזו – כך או אחרת, משנה מעט (או הרבה) את אותם הצדדים עצמם, המעורבים בלחימה, ואת הקשרים ביניהם.
ומכאן שמלחמת המלכים, כמו כל מלחמה, יש בה צד נסתר, המחבר בין הארבעה לחמישה, קושר ביניהם, וזאת, כך נפרש, על מנת לקיים את אחדות האילן. ומשהושג עניין זה, והדברים חזרו למקומם הנכון, באמצעות המייחד הגדול, אברם, יכול מלך עשירי (זה מלכיצדק) לבוא ולהתגלות, ולברך על המוגמר. ונראה בהמשך הדברים, ככל אשר נוכל לראות.

עד כאן פירושי שנה זו, התשע"ד.
כלתה שנה, כלו קללותיה.
תחל שנה ונייחל לברכותיה.
ולגשם נייחל גם כן.

שבחים והודיה לה' יתברך על אלה הדברים שעברו בי.
ואשר חיסרתי יושלם ואשר פגמתי יתוקן, בחסדי ה' המרובים.
הפדות והפאר לחי עולמים הצבי והצדק לחי עולמים.
יום שני בשבת האזינו, כ"ז באלול התשע"ד, ערב ראש השנה הבאה עלינו לטובה, יפו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, משה, פירוש בראשית, פרשת לך לך. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s