אין איל (בראשית י"ד, ד' – ז') (חלק א')

א.ר.ו.כ

ובחרת בחיים

שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו: ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים: ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר: וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר

פשט הפסוקים
ארבעת המלכים עובדים את כדרלעמר במשך שתים־עשרה שנה, כלומר מעלים לו מס, ובשנה שלאחר מכן, השנה השלוש־עשרה, הם מורדים בו, ויש לחשוב שהפסיקו לשלם. כדרלעמר יוצא למסע מלחמה (ככל הנראה על־מנת להחזיר לעצמו את ההכנסה, ולהעמיד המורדים במקומם), ובמהלך מסעו, שאורך כשנה, הוא וצבאותיו מקיימים מלחמות רבות, ומנצחים בהן.

התבוננות
שתים עשרה שנה זוהי תקופה ארוכה מאד, ועלינו לחשוב מדוע לא מרדו המלכים קודם לכן. מה השתנה, אם בכלל? מה גרם להם לחשוב שיוכלו לגבור על כדרלעמר, שכחו רב עד מאד, ומלחמותיו ונצחונותיו יעידו. ואפשר שלא השתנה דבר מבחינת יחסי הכחות, אבל חל שינוי בתודעתם של המלכים המוכים, והם מאסו בהעלאת המס המעיקה כל־כך, כידוע לכל. והתורה אינה מגלה לנו. מה שכן ידוע הוא שלאזור הגיע זה לא כבר לוט בן הרן אחי אברם, וכי הוא התיישב שם, באזור סדום. ואפשר שלוט זה, בשיחותיו עם בני המקום, העלה אפשרות של מרד, או לפחות של שינוי. שכן לוט בא מעם אברם, ושנים רבות הלך עמו בכל אשר פנה, וודאי למד דבר או שניים מנפשו החופשית של דודו. ועל כן אומרים אנו, אפשר שלוט הביא עמו איזה שינוי לשגרת יומם של אותם המשועבדים. ואם השערתנו נכונה, ואולי אחוזה אך מעט באיזו מציאות אפשרית, הרי שמתבררת מיניה וביה סיבת שביו של לוט. שמוזר הדבר שבעת מלחמה מחליטים הארבעה לקחת עמם איזה תושב חדש, אזרח, תחת שיסירו ראשו מעליו, כאשר ודאי עשו פעמים רבות בעבר. ונמצאנו עונים על אחת השאלות שהעלינו בתחילת חקירתנו את המלחמה הזאת. [ונאמר כי לו היו מתגלגלים כך פני הדברים (שהיו הורגים את לוט), הרי שהיה הדבר בחזקת הסרת הלוט, שהוא עניין המגלה מציאות חדשה. ובכלל – שם לוט כמו צווח – הסירוני. ומי שבאמת הסיר את הלוט מעליו הינו ישראל, שנאמר לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'. וכידוע לכל, יפה התגלגלו הדברים מאותה אמירה שבתורה ועד דָּוִד (שמרמז גם דּוֹד וזה אברם) ועד בכלל. ויש כאן עוד, ונעסוק בזה במקומו, בעזרה"י.]

עבדו את כדרלעמר
ומכאן שכדרלעמר הוא מלך על כל שמונה מלכים, שלושה שאיתו (אמרפל, אריוך, תדעל), והם מצייתים לו ונלחמים את מלחמותיו (ויש לשער ששכרם עמם), ועל חמישה שאינם איתו, והם עובדים אותו. וניסוח הדברים עבדו אותו, מאפשר לחשוב שראה בעצמו, וכן ראו בו עמי הסביבה, מעין אלוהות. שאלוהות עובדים. וזה מתיישב עם השערותינו בחטיבה זו, ששורש מלחמת המלכים איננו נטוע במרד מסים, אלא בשאלה מיהו מלך על כל מלכים באמת. [ומכאן כבר אפשר לראות סיבה לדבריו של מלכיצדק מלך שלם כהן לאל עליון. שהכהן לאל עליון מזהה את אברם כמי שנתברך אצל אותו עליון, ואברם מזהה את אותו "אליון" בשמו, והוא שם השם הגדול והנורא, שם של ארבע אותיות.]

ושלוש עשרה שנה מרדו
ויש לחשוב שמרידתם נמשכה שלוש עשרה שנים, ובסך הכל מאז החלו לעבוד את כדרלעמר, עברו עשרים וחמש שנים. אבל נראה כי לא כך הוא, וכי המרידה מתרחשת בשנה השלוש עשרה. כמו היה לה לכתוב, "ובשלוש עשרה שנה מרדו". ובכל זאת נסחה התורה את הדברים כך, ואנו ננסה ככל יכולתנו לשאול מדוע, וברי כי נעלה רעיונות בלבד, רמזים לרמזים. שקריאת הפשט נשמרת, והיא הנכונה לחשוב, וזאת גם מחישובי גילו של אברם: שאם עשרים ושש שנה עברו מאז בואו לארץ (שהמלחמה פורצת רק בשנה הארבע עשרה), הריהו כבר אברהם, והוא (לכל הפחות) בן מאה ואחת שנה, וכבר אב ליצחק ולישמעאל. ואין זאת.

מסע המלכים
ובכן, משראה כדרלעמר כי לא קיבל את התשלום שהורגל בו, גייס את חבריו, ויצא למסע מלחמה, על מנת לחזק אחיזתו באזור בקעת הירדן. מפתיע הדבר שלא דאג לשלמות צבאותיו, ותחת שילך אט־אט ויבוא אל האזור כשהוא וצבאותיו שלמים בגוף ובנפש, קיים מלחמות רבות במהלך המסע, תוך שהוא מוותר, למעשה, על חלק מכח האדם שלו. שקרוב לוודאי שספג כמה אבדות במלחמות אלה. עם מי נלחם כדרלעמר? עם רפאים, זוזים ואימים, וכן עם החרי, ושדה העמלקי, ולבסוף, גם עם האמורי. כלומר בשנה אחת נלחמו ארבעת המלכים בשישה צבאות שונים ובשישה אתרים שונים, בדרכם להלחם מול חמישה מלכים בעמק השדים. ויש לציין כי הכו את כל יריביהם, רק נצחונות ידעו. ואפשר שסברו כדרלעמר ומלכיו שיש במלחמות המקדימות הללו, טרם בואם אל אזורנו אנו, להפיח רוח קרב אדירה בחייליהם, שכן חזק הוא הצבא שניצח קרבות רבים, ומנוסים חייליו, איתנים ברוחם ובטוחים בנצחונם. ומי יכריע צבא שכזה?
נבחן את שש המלחמות כפי שמספרת לנו התורה.

ויכו את רפאים בעשתרת קרנים…
טרחה תורה והודיעתנו דברי ימי־קדם. בחומש דברים מזכירה התורה, מפי משה, את העניינים הבאים:
א) הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים: רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כָּעֲנָקִים וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים: וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם (דברים ב', י' – י"ב).
ב) אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִוא רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים: עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים וַיַּשְׁמִידֵם ה' מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת הַחֹרִי מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה (דברים ב', כ' – כ"ב).
משמע, ספר דברים שוטח בפנינו היסטוריה של עם ומקום, ומגלה נסתרות. מה הוא מגלה? שהרפאים נקראים גם אימים, וזאת בשפת בני מואב, והוא צאצא לוט. ובפי בני עמון, גם הוא צאצא לוט, נקראים הם זמזומים, ולטעמי זהו שם קרוב מספיק לזוזים, על מנת שנחשוב שמדובר בגלגול שם, שיבוש הנגזר מחיתוך־הדיבור של עם אחר, וזה נפוץ מאד. (למשל: חבר-עבר-אברייקו-היברו).
כלומר הנצחון של ארבעת המלכים על רפאים, אימים, זוזים, הריהו נצחון על עם אחד בלבד, ולא על שלושה, כפי שניתן לחשוב. ואפשר שהיו שלושה קרבות בין ארבעה מלכים לעם רפאים-זוזים-אימים. ואפשר קרב אחד היה, ותיאורו משלושה מקורות.
נבחן את האפשרויות:
שלושה קרבות
האחד בעשתרות קרנים, השני בהם והשלישי בשווה קריתיים. אם נרצה להכנס לנבכי השמות, הרי שנוכל לחשוב שהקרב בעשתרות קרניים היה קרב נגד עשתורת עצמה, כלומר נגד אלוהות ידועה, ודבר זה מתיישב עם פירושנו, שהמלכים היוצאים להמליך עצמם על המרחב הקדום, רואים עצמם כאלוהות חדשה, יורשתם של האלים הישנים.
הקרב השני, מתקיים במקום ששמו הָם, והוא שם מוזר. ותחושה עולה שהוא עתיק עד מאד. ועניינו קול, צליל, המייה, המהום. ואולי גם מהומה. המיית הקרב, מהומתו.
והקרב השלישי מתחולל בשוה קריתים, שמשמעותו: שתי ערים זהות. קריה שווה לקריה. כלומר, אפשר ששם המקום השלישי מוסיף מידע לפיו שני המקומות הראשונים שהוזכרו הם למעשה מקום אחד. ואפשר שהוא נמצא מרחק שווה משתי ערים, אולי במואב ובעמון. ואפשר להוסיף עוד, ואפשרויות יש למכביר.
קרב אחד
משמע עשתרת קרנים, הם ושוה קריתים שמות שונים לאותו מקום. ואם נבחן את הדברים נראה שמואבים קראו למקום שוה קריתים, ועמונים קראוהו הם, ואילו עשתרות קרנים הוא ככל הנראה השם המוכר לעם הקורא את אלה הדברים.
[ויש המפרשים עשתרות ו־קרניים, כלומר שתי ערים נפרדות – מה שמתיישב עם שוה קריתיים, ורש"י מתייחס אל תיבת קרנים על שום שני הרים גבוהים שביניהם נבנתה העיר, והם מטילים עליה צל גדול, ויש עוד מה ללמוד בעניין זה, ומי שירצה, ילמד ויבורך].

רפאים, אימים, זוזים
לפחות שניים משמות אלה נקשרים בפחד ובאימה. מעניין שמואב הוא הקורא לרפאים אימים, שהוא מו-אב, והאב נמצא בשמו הריהו לוט. ואפשר שמעבר למידת החרדה המצויה בשם אימים, נמצאת גם אם, המשלימה את האב לכדי יחידה אחת פועמת, חיה. משפחה.
זוזים, זמזומים
וזה שם שנתנו עמונים, גם הם צאצאי לוט, לאותם רפאים. וכאן מוצאים אנו רמזים אצל ערבים – שירשו מאוחר יותר את ארץ בני עמון – שמקום קדוש להם הוא באר זמזם. לדידם, זוהי הבאר שממנה שתתה הגר, וממנה השקתה את בנה, ישמעאל, אחרי שעזבה בפעם השנייה את אהל אברהם. (לראשונה עזבה ביוזמתה, מפאת עינויי שרה, ונגלתה לה באר לחי רואי, ובשנית גורשה בגלל התנהגות בנה כלפי יצחק. ובכל זה נעסוק, בעזרת השם, במקומו).

עד כאן חלק א'.

שבח והלל לאל חי עולמים, אדון הכל, על אלה הדברים שעברו בי, והכריעוני.
והרבה פגמתי. ויתוקנו הפגמים ויושלמו החסרים בחסדי ה' המרובים.
השיר והשבח לחי עולמים התהלה והתפארת לחי עולמים.
ערב שבת בראשית, כ"ג בתשרי התשע"ה, יפו.

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ: וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם: וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר: וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, משה, פירוש בראשית, פרשת לך לך. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s