אין איל (בראשית י"ז, כ"ג – כ"ז)

א.ר.ו.כ

ובחרת בחיים

ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים: ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו: וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו: בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו: וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו

פשט הפסוקים
אברהם מל את עצמו, את בנו ישמעאל ואת שאר בני ביתו, כאשר צווה אותו אלוהים.

התבוננות
אברהם מבצע את דבר האלוהים ככל יכולתו, וכולל במעשה את בני ביתו שאינם בניו יוצאי חלציו. (מקנת כספו, מקנת כסף, כלומר תיבות אלה מתייחסות על בני אדם, עבדי אברהם, ולא לחפצים. העבדים רכוש הם לאברהם, והוא מל אותם. זה פשט הדברים.)
יש לשים לב לגילו של אברהם בעת המעשה. יש לשים לב לגילו של ישמעאל.
יש לשים לב לכך שכתוב וימל את בשר ערלתם. אברהם הוא המוהל הראשון.
נשים לב לכך שבאברהם כתוב בהמלו בשר ערלתו ובישמעאל כתוב בהמלו את בשר ערלתו.
כלומר בכלל בני הבית כתוב את. בישמעאל בפרט כתוב את. ובאברהם חסר.
מכאן אני מסיק – אברהם מל את כולם, אבל לא מל את עצמו. ואעפ"כ נימול. שכתוב. ומכאן – שמִילָתוֹ – בְּמִלָּת אלוהים היא. דבר־אלוהים כאשר דבר אתו, הוא מכשיר המילה באברהם, ומכאן שהאלוהים מל את אברהם, ולא אברהם מל את עצמו.

ויש לבדוק אצל המפרשים, שיש שם גרסאות נוספות. וזו הגרסה שעלתה מלפני.

.
בעצם היום הזה.
זה אשר מצאתי אי אז, ויש מה ללמוד מן הדברים.

מאת בן נכר
על פי פשט – שקנה אותם מנכרים.
ועל פי מדרש – אל תקרי מֵאֵת אלא מְאַת, שמאה עבדים בני־נכר היו לו, מאה בדיוק. ואם תאמר – אבל גייס שלוש־מאות ושמונה־עשר חניכים למלחמת המלכים, הרי שנשיב שאלה השלוש־מאות ילדו בנים ובנות, וילדו מאה בנים בדיוק, ואת אלה הבנים מל אברהם.

ועייפתי עד מאד, ואינני יודע עוד.

ואשר חיסרתי יושלם ואשר פגמתי יתוקן, והרבה חיסרתי, והרבה פגמתי.
מודה על הדברים שעברו בי. מודה על הפירוש המפעם בי זה שש שנים, וכבר החלה השנה השביעית.
יום ראשון בשבת בראשית, ערב שמחת תורה התשע"ו, יפו. חג שמח.

סליק פרשת לך לך.

וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים: וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ: וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ

myselfon2

http://wp.me/pYhik-Ta

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, משה, פירוש בראשית, פרשת לך לך, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s