אין איל (בראשית י"ח, ו' – ח')

א.ר.ו.כ
ובחרת בחיים

וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות: ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו: ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו

פשט הפסוקים
אברהם מזרז את אנשי ביתו להתקין ארוחה דשנה ועשירה, הכוללת מאפים, בשר, חמאה וחלב, והוא מגיש אותה לשלושת האורחים.

התבוננות
וימהר, מהרי, רץ, וימהר
אברהם ממהר להשביע את רצונם של אורחיו, וכל זה ברור וקשור בהכנסת אורחים שלו הנהדרת, שהיא מצווה גדולה אצלנו, וגם אצל בני ישמעאל. שאברהם מאציל מהכנסת אורחים שלו על בניו.

שלש סאים קמח סלת
לכל אורח סאה אחת, והיא סאתו שלו. וזה פשט, ויש אומרים שלוש סאים לכל אחד, וזה עניין אחר.
ויקח חמאה וחלב ובן־הבקר אשר עשה ויתן לפניהם
והעלימה התורה את הלחם שאפתה שרה. מדוע? אנו איננו יודעים, ומוצאים נחמתנו ברמז, שעולות אלה התיבות (שלש סאים קמח סלת) כדי הוא לכם אות: הנה העלמה הרה וילדת (ישעיהו פרק ז'), והרי אלה השלשה באים להודיע על הריונה של שרה, וברמז קרויה היא עלמה, על אף שזקנה, וחדל להיות לה ארח כנשים. ומה נאמר? נראה לנו לומר ששרי היא זו שזקנה, אבל שרה בריה חדשה היא, ששם חדש ניתן לה, ועם השם החדש באה רוח חדשה, חיים חדשים, ועל־כן מגבלתה הגופנית של שרי הוסרה ממנה, והנה שרה כעלמה היא, כאשה צעירה, והיא יולדת בן. ועל הבן שבתורה נאמר וקראת שמו יצחק, ואילו על הבן שבישעיהו נאמר וקראת שמו עמנו אל, והנה יצחק ועמנואל מתאחדים ברמז, ויש ללמוד בזה עוד.
עוד נאמר כי שלשה שותפים ביילוד והם אמו ואביו והאלוהים, והנה סאה אחת לכל אחד מאלה הנרמזים כאן. ויש עוד ללמוד על דרך הרמז, אבל פשט הדברים אינו ברור. ושיערתי שלחם מובן מאליו שיגיש, ועל־כן הזכירה תורה רק את התקרובת שאינה לחם, וכך ראיתי אצל רשב"ם, ונמצאתי קולע לדעת גדולים, אבל באמת אין אני יודע. אינני יודע. ויש עוד מדרשים בזה, ועניינים בהם לרוב, ויש ללמוד הרבה על מנת לחדור מעט את חומת חכמתם, והיא עמוקה מאד.

וימהר אברהם האהלה אל שרה
וגם כאן רמזים הרבה, ואנו נכתוב שנאמר האהלה אל שרה, ובעינינו חשוב הדבר להמשך, שהשלושה שואלים איה שרה אשתך, והוא עונה הנה באהל, ותשובתו תשובת אמת, שיודע את מקומה בעת שאומר, ואין תשובתו כללית, מעין איפשהו כאן, באיזור. לא. יודע הוא את מקומה, וזה חשוב: הנה, באהל.
ועל דרך הסוד נאמר, ורק נזכיר ונפנה תשומת־הלב, שחמש תיבות אלה מכילות בקרבן ביאה. שאלה התיבות היחידות המרמזות כן, ולא כתוב באברהם ידיעה וביאה (כשם שכתוב באדם ובמקומות אחרים: וידע האדם את חוה אשתו ותהר וכו'). אין כזו עדות כלל, כאילו לא בא אליה. ובכל זאת בא, וזה טמון כאן, ברמז.

שבח והודיה לה' יתברך על אלה הדברים שעברו בי.
ואשר חיסרתי יושלם ואשר פגמתי יתוקן, והרבה מחסר אני ופוגם, שאין בי נפש ואין בי רוח, ונשמה ודאי אין בי. רק גוף מת כותב אלה הדברים, בלי שאדע מה ובלי שאדע עד־מה.
אור ליום שני בשבת משפטים, כ"ב בשבט התשע"ו, יפו.

וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת: וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ: וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ

myselfon2

http://wp.me/pYhik-VR

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אין איל, משה, פירוש בראשית, פרשת וירא, תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s