חשבון נפש, ראש השנה התשע"ז

חשבון נפש מהו?

אינני יודע בדיוק. רק אומר שאולי וכי אפשר הדבר הוא שֶׁפָּן אחד של חשבון מעין זה הוא בחינת מעשיך בשנה שחלפה לה, התבוננות במצבך בעת הזאת, מחשבות על השנה שתבוא לה.
אולי אין אלה פני הדברים כלל וכלל, ואולי יש בהם מן האמת, אבל אני איני יודע יותר מזה, ועל כן אנהג כך.

כבני מרון עוברים לפניו בסך, נגזרים לחיים או למוות. אם לחיים, הרי שנגזרים קורות חייך, כלכלתך ומזונותיך, גורלם של יקירך, ואם למוות, הרי שבאחת הדרכים הנפוצות, מי באש, מי במים, מי בחיה, מי ברעב, מי במגיפה, או באחת מן הדרכים הפחות נפוצות, למשל מי יושלך לירקון בתיק אדום בגיל 4.

אז היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט,
ואני, כמוכם, גם אני עובר, והנה נמצאתי אשם:

על חטאי ההלכתיים, שאין אני יכול לעמוד במצוות ההלכה, ואין אני יכול לבצע ולו ציווי הלכתי אחד. למעט לא תרצח, וגם זה אני שומר מתוך פחדנות בלבד.
על הפחדנות שבסעיף הקודם ושבכלל.
על שנאת הבריות. על עומקה ותהומיותה. בכלל זה גם שנאת אלה הקרובים לי.
על ההפסקה בכתיבת הפירוש לתורה.
על הבחירה בנוחות, שאותה אני מעדיף הרבה על האמת והחירות.
על העצלות, שהיא העניין בשורה הקודמת.
על הרהורים רעים עד למאד מאד, בכלל זה הרהורי רציחה והתאבדות.
על הנחמה השקרית שאני מוצא בהרהורים מעין אלה.
על אי ההגשמה.
על הפרת פרו ורבו, ודבק באשתו, ובחרת בחיים.
על הייאוש.
על שלא לשמה.
על אי כיבוד אב ואם.
על אי שמירת הברית.
על קפיצת היד שפה ושם, ויתרה מזאת, על קפיצת הלב שהפכתי להרגל.
על כף החובה שדנתי לפעמים.
על מידת הכעס שבי.
על שהרמתי קולי. פעמים אף על חלש וחסר ישע.
על שלא השכלתי להפוך את אמונתי השכלית לאמונה שברגש ובגוף (אהבת ה', שמירת מצוותיו).
על כניעה לתאוות אכילה.

ובחלק מן הדברים נמצאתי זכאי:
על האמונה השכלית באל ובטובו.
על הלימוד המועט שלמדתי, ועל ההתמדה שבו.
על הימים שבהם שמרתי ברית.
על אהבת האנושות בכללותה (בניגוד לשנאת פרטיה), ועל החזון הנפלא שחשבתי בעבורה.
על המאמץ לכבד בכל זאת, ולו במעט, את אבי ואת אמי.
על דברים טובים שעשיתי למען אנשים.
על תרומות וצדקות שפה ושם.
על ההתקרבות לחברים שמפעם, ועל יכולתי לאהוב את הקשר עמם.
על כף זכות שדנתי לפעמים.
על הכנעת תאוות אכילה.
על החריצות, על העבודה הקשה, על הקימה בבוקר מוקדם, פעמים ללא שינה כלל, וההליכה אל העבודה, על אף כל הקשיים והמיאוס.
על רגעים שמתוך שלא לשמה באתי לשמה.
על רגעים שתקוות שווא עלובות הפכו לתקוות של ממש, ועל כן בטל הייאוש באותם הרגעים.

אני מניח שיש עוד, ואולי אוסיף אם אזכר, אבל ככלל, נראה לי כי שתי רשימות אלה מכסות את רוב חטאי ואת רוב זכויותי, ונראה כי מתקיים איזה איזון בניהם, ולו רק אשכיל יום אחד, אטה מעט לצד זכות, ואכריע העולם כולו לאותו הצד.
בכלל, מתוך מחשבה על הברית, עלתה לפני מסקנה דומה: שבכל פעם שמתחייב אדם לשמור איזושהי מצווה, נניח ברית, עומדת לפניו ברירה: או שיצליח לעמוד בהתחייבותו, או שלא.
אם לא הצליח, הרי שכשל. ואם כשל, נמצא שמספר כשלונותיו זהה למספר הפעמים שבהן התחייב. אבל אם יעלה בידו, ומשמיים יזכוהו, ויצליח, הרי שהתחייבות אחת בלבד יתרה היא על סך כשלונותיו.
אם החליט 22 פעמים לשמור הברית וכשל, והצליח בפעם ה – 23, הרי שהחלטה אחת בלבד, ייתרון זעום וזערור זה, מספיק לו על מנת שיהא זכאי בדין, ואולי אף יזכה את העולם כולו, וכל זה על הצלחה אחת בלבד.
לכן אומרים, כך נראה, אל ייאוש, ואין ייאוש, משום שקרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו.

כעת בא החלק של התבוננות במצבך בעת הזאת:
בעת הזאת, ביום הרת עולם, הוא יום הזכרון, יום תרועה הוא, יושב אני מול המחשב ומחלל את היום. זאת על אף שהברית שנכרתה בגופי לפני שנים הרבה, התחוללה ביום זה ממש, שכן בראש השנה
עצמו באתי בבריתו של אברהם אבינו, עוקד והנעקד והמזבח. והנה, יושב אני אצל המכשיר החשמלי, מכה בפטיש, ורושם רשימות, ברגע זה ממש, ואין אני שוקל לעצור, ואין אני שוקל אפילו שלא לסיים רשימה זאת. שכן נראה שחרויות שלקחתי לי אני מעדיף על פני איסורים שאסר עלי, ולמעלה כתבתי עד כמה אני מעדיף את הנוחות על פני האמת והחרות, והתכוונתי לדברים אחרים, אבל גם עניין זה, של חילול הימים הקדושים, נופל בקטגוריה זאת.
ועוד מתבונן אני, וכבר רגיל אני בהתבוננות מעין זו, וכל הדברים פרושים בפני, שאין אני שמח כלל וכלל בעבודת ה' שלי, שהיא פגומה עד בלי די, שאין אני שמח בחיים ומעדיף את המוות – ועל כן בוחר בחיים – שלא נטלתי נפשי בכפי על אף הפיתוי העצום, שאני חושב על אישה אחת שלא ראיתיה שנים הרבה, ואין בזה עוד טעם וגרוע מזה, אין בזה חן, שאני תקוע בכל אספקט של חיי היום יום וכן של חיי הרוח, על אף נקודות אור קטנות, 16 ק"ג שנשרו מעלי, במאמץ לא גדול מדי, ושיעורי תורה שהתחלתי לקחת בקביעות באינטרנט.
קשה לי להירדם, לאחרונה שותה הרבה מדי קפה, על אף הקושי להירדם, בודד מאד, ערירי כמעט, פשוט לא מספיק זקן על מנת להיקרא ערירי, וגם עדיין לא בפנסיה.

עם זאת, נושא אני את כל הכבודה הזאת די בקלות, מורגל אני בה, והיא מורגלת בי, ועל אף ימי כעס שבינינו, שאני כועס ובועט בה, והיא בוטשת ומחתכת בבשרי, עם כל זה חיים אנו יחד, זה לצד זה, רוב הזמן בשלום יחסי.

מה יהיה? מה אעשה עם זה?
אינני יודע. אם ייפתחו השמיים שערים, אולי אעבור דרכם, אבל מהיכרותי עם הנפשות הפועלות, הרי שלא יעברו דרכן, שכן אין הן מן הנפשות העושות, ואין בהן האומץ הנדרש, ואין בהן הכח והתקווה הדרושות לעשייה שאת אחריתה אין לשור ולשער. וגם השמים אמרו נואש, ואין הם פותחים עוד שערים. לא כאלה שאני רואה, ולא כאלה שאינני רואה. אני מניח שהשנה הקרובה תהא דומה ולא שונה, ואבן הרכב תמשיך להכביד וללחוץ, תפיק ממני את יצהרי הדל והלא איכותי במיוחד. אמשיך לזרות תקוותי לרוח, אמשיך לשאת את המשא, אקווה שלא להתעורר יום אחד, מתישהו בשנה הזאת, שלא אדע עוד ימי הולדת ולא שקיות עם דברים טובים, אבל מחמת ההרגל משוכנע שאתעורר בכל הימים, וכעת חיה, אערוך אולי חשבון נפש נוסף. אולי יקרו דברים טובים, אומר אני, ואין אני מאמין בכך עוד, ואף על פי כן, במקום מסויים בתוכי, שאין בכוחי לכבותו, עומדת איתנה תקווה דקה, אבל עוצמתית, שאולי בכל זאת יקרו כמה דברים טובים, ונראה כי זהו מקום טוב לסיים, ולשבח לאדון הכל, ולתת גדולה ליוצר בראשית, שלא עשנו כההם, ולא שמנו כההם, ברוך שלא עשני גוי, שזכיתי לערוך חשבון נפש לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ, ומושב יקרו בשמיים ממעל ושכינת עוזו בגבהי מרומים, ובאמת, ברגע זה ממש, יש בי ניצוץ של אהבה אל המאציל, הבורא, היוצר, העושה, ומי יתן ויעלה הדבר מלפניו, ותחל שנה וברכותיה.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על חשבון נפש, ראש השנה התשע"ז

  1. סהר הגיב:

    אוהב את הכתיבה שלך ומזדהה עם התוכן. חזק, אמץ ותצליח. וספר איך..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s